גרסינן במסכת ברכות אמר רב יהודה אמר שמואל השכים לשנות עד שלא קרא ק"ש חייב לברך. משקרא ק"ש א"צ לברך שכבר נפטר באהבה רבה לפי דעת ר"ת אם השכים לשנות קודם שעלה השחר א"צ לברך שכבר נפטר באהבה רבה של אתמול משחרית לשחרית. ויחיד הוא בדבר זה וכל הפוסקים אומרים שיש לברך. וכן התוס' בעצמם וכן נהגו לברך כשמשכים אפילו קודם היום והר' יצחק אור זרוע כתב בשם רש"י שאסור ללמוד בעצמו תורה קודם שיתפלל אבל לאחרים מותר ורבינו חננאל כתב אפכא. אמנם ר' יצחק בעל התוספות מתיר ללמוד קודם התפלה אפי' לאחר שעלה עמוד השחר והביאו המרדכי פ"ק דברכות וכן עמא דבר. בעל שבולי הלקט כתב בשם ר"מ מרוטנבוק דצריך לברך כשהוא משכים היינו דוקא כשלומד אבל אם מתפלל תחנונים א"צ לברך והראב"ד כתב צריך לברך כמו כן על המקרא וכתובי' ופסוקים מכלל מקרא הם וכן פסק גדול בדורו מהר"ר יעקב מולן ז"ל. ובשבולי הלקט כתב בשם רש"י דמברך דוקא לפניה ולא לאחריה. עוד בשבולי הלקט בשם הלכות של הר"ר יהודה שא"צ לברך כל היום. והר"ר שמואל משרוג והר"ר אביגדור כהן כתבו כמו שכתבו התוספות בברכות כיון שברך ברכת התורה קודם התפלה א"צ לברך כל היום. והר"ר שמחה כתב דשינה ומרחץ ובית הכסא חשובים הפסק וצריך לחזור ולברך ומהר"ח כתב דאחר צרכי גדולים א"צ לברך ברכת התורה כי אינו מסיח דעתו כי אף בזמן שהוא נפנה צריך להזהר בדינין כמו בגלוי טפח וכיצד יקנח עכ"ל. ומורי אבי מהר"ר יהודא לנדא הנהיג שלא לברך ביום אפי' שינת קבע ביום וכן ראוי לעשות כי המקיל בברכות במקום שיש מחלוקת הרי זה לא הפסיד כי הברכות אינן מעכבות: