בסמ"ג כתב בשם ר"ת ובשם ר"י דמי' שבתוך הסעודה שאין לברך עליהם. לה"ט וכן נוהגין בצרפת משב"הל וכ"כ ר' יהודה מפרי"ז בשם ר"י מדניפר"יש שאין לברך על המים. ומה שנמצא כתוב במחזורים וגם בה"ג שיש לברך על המים אינו אמת. אבל רש"י כתב שצריך לברך על כל פעם אבל לא שאר משקין עכ"ל המרדכי ורבי' יוסף כתבו דשאר משקין פשיטא ליה דלאו פת פוטרתן ולא פריך מיין דחשיב' ליה ומי שמברך על המים יש לו לברך כל פעם ופעם דנמלך הוא. ובה"ג פסק דמאן דשתי מיא תוך הסעודה מברך זמנא קמייתא ותו לא מרדכי פ"ז דברכות. והרא"ש כתב שיש לברך על כל פעם ופעם דנמלך הוא ולא מסתבר לי כלל. והרוצה להסתלק מן הספק ישב קודם נטיל' במקום אכילתו ויברך על המים על מנת לשתות תוך סעודתו ע"כ לה"ט העולם נהגו לברך על כל משקים. הבאים תוך הסעודה ונראה שצריך לברך על כל פעם ופעם והנוהג כדברי ר"ת ור"י ואינו מברך על שום משקה בתוך הסעודה כי אם על היין לבדו לא הפסיד ונוהג בטו' מספר א"ז: