אין מתחילין להתעסק בבצק של מצה ביום י"ד אלא אחר שש שעות ואיתא בתשובות מעשה באחד שאפה מצה קודם ד' שעות וכבר ביער חמצו ואסרו רבותינו המצות דאיתקשו לפסח וכיון דפסח אינו אלא מו' שעות ולמעלה אף מצה כן. וכ"כ רש"י דהוי אסור דאורייתא דהא הוקשו מצות לפסח ובתשובות הגאוני' מצאתי דבדיעבד כשרה ובשם רב מתתיה גאון כתב שיאפה הכל מע"ש משום טורח י"ט שבה"ל אבל רבינו שמואל הכהן התירה אך לכתחלה יש להזהיר משום דחביבה מצוה בשעתה. וראבי"ה הביא ראיה מן התוס' יוצאים במצה ישנה ובלבד שיעשנה לשם פסח ונראה דבירושלמי פליג אתוס' ואסר אפי' עשאה לשם פסח וכיון דבירושלמי אסר ראוי להחמיר שלא לעשות קודם חצות ובשעת הדחק שלא ימצא לאפות ליל פסח משום איד של עובדי כוכבים ראוי לסמוך על התוספתא להתיר ומ"מ יעשה שלשה מצות בליל פסח משום חביבה מצוה בשעתה וכ"כ רב מתתיה ז"ל והשיב ה"ר יהודה הכהן שטוב לעשות המצות בליל שני משום חביבה מצוה בשעתה ורב האי גאון כתב מנהג אבותינו לבער חמץ מע"ש לאפות מצה לאכלה וגדר גדרו קדמונינו שלא יבא לידי אסור ובמוצאי שבת אופין מצה כתקנה ואנו אין לנו אלא מנהג אבותינו לאפיה מע"ש ולא לטרוח באפי' בי"ט עכ"ל. והרא"ש היה אופה מצות מע"ש. ואני ראיתי בברצי"לונה שהמדקדקין היו אופין כל מה שהיו צריכין במועד מקודם המועד שאם תתערב עם המצות משהו חמץ יתבטל קודם זמן אסורו לה"ט. ובשם רב מתתיה שיאפה למוצאי שבת ובשם רב האי גאון מצאתי שכתב ולכן אין לנו אלא מנהג אבותינו לאפות מע"ש ולא לטרוח באפי' בי"ט וכ"כ בעל הדברות ז"ל וכ"כ רא"ם וכן ה"ר מאיר ז"ל וכ"כ מורי יעלה ז"ל משבה"ל. רבינו שמשון משנץ אסר לאפות המצות ביום ששי כשחל ערב פסח בשבת וכן משמע משם רב יהודאי גאון וכן מצאתי בשם ר"ת דאסור משום שמא יאמרו פסח הוא משבת שעבר ויש ראיה להתיר גם מן מהירושלמי מרדכי. ואני המחבר שמעתי ממורי אבי זצ"ל שאמר בשם מהרר"י יעקב מולן שנהג להתחיל בעשיית המצות בערב פסח אחר חצות ולא מקודם וכן נהג אחריו אבי זצ"ל וכשחל ע"פ בשבת הנהיג לאפות הכל מע"ש אפי' הג' מצות המשומרות ורוב העולם נוהג לאפות הכל אפי' קודם ערב פסח: