חתיכה שאינה ראויה להתכבד שנתערבה באחרות יבש ביבש בטלה אפי' חד בתרי. ולכאור' נראה שאין חלוק בין נתערבה במינה בין שלא במינה כיון שנפרדת לחתיכו' דקות שאין ניכר בין זה לזה אבל בעל התרומות כתב דוק' שנתערבה במינה. אבל מין בשאינו מינו אפי' יבש ביבש צריך ס' טורים. רש"י אסר תערובת חמץ בפסח יבש ביבש באכילה ומתירו בהנאה אלא שמצריך להשליך אחד מהן לנהר ורב אלפס אוס' הכל אפי' בהנאה והרא"ש מכשיר אפי' באכילה. ואם בשל התערובת אחר שנתבטל ברוב כתב הרשב"א שכל אחד ואחד מותר בפני עצמו והרוטב בנותן טעם שצריך ס' כנגד האסו'. והרא"ש חלק בזה וכתב שאם לא נודע תערובתו קודם שנתבשל מותר הרוטב כולו כמו חתיכות שנתערבו. ואם אחר שנתבטל ברוב נתוסף על האסו' חוזר ונאסר טורים. ורבי' משה מתיר אף בקדרה אחת לבשלם ומביא ראיה ממסכ' מקואות נטל ונתן סאה וכמה עד רובא ולא אמר מה שחזר ונתן הוי ליה מים שאובי' אלא האסור נעשה היתר. אבל אם מכיר החתיכה האסורה יסירנה שערים מדור"א: