ריח של אסור שנתערב בהיתר כגון בשר נבלה שצלאו בתנור עם בשר שחוט' פליגי בה רב ולוי רב אסר ולוי ושרי. ופסק רש"י כלוי דשרי וכ"כ בה"ג ור"ת פסק כרב דאסר. וכתב הרשב"א הסכמת רוב המורי' להתירמ"מ אסור לכתחלה לצלותה בתנור צר ואם בא לבשלו בקדרה כל אחד בעצמו אפי' בתנור צר ופי הקדרה מגולה מותר אפי' לכתחל'. ומסקנת הרא"ש כר"ת. וכתב ודוק' בתנורים שלהם שהם מכוסים לכך נכנס הריח של זה בזה. אבל בתנורים גדולים שלנו ופיהם פתוח אין לחוש טורים: ויש אומרים הא דקיימא לן דריח לאו מילת' היא היינו דוקא דיעב' וכ"פ הגאונים וכן נמצ' בהגה"ה דוקא דיעבד א"כ יפה לפרוש לכתחלה ואפי' אותם שעושים לכתחלה דוק' שהפשטיד"א מכוסה למעלה דהוי כמו פת חמה וחבית סתומה ורבינו יהודה בר' מאיר הזקן רבו של רבינו גרשם רצה לאסור אפי' דיעבד אם אפו פשטיד"א של עובדי כוכבים עם ישראל אמנם לא סביר' לן הכי והגאונים נחלקו בדבר אי אמרינן ריח לאו מילתא היא. וכתב ראב"ן נקיי הדעת שבעיר מגנצ"א נהגו לתקן כסוי לפשטיד"א כשאופין אותה עם פת וכן לטורט"א. אבל בלא כסוי לא. ואפי' ע"י כסוי לכתחלה אסור מפני הנקב שלמעלה. ויש כופי' על הנקב שפופרת למעלה כדי שלא יצא הריח. וכל העולם נוהג אסור באפיי' פשטיד"א וטורט"א של חלב זה עם זה. אבל פת באחת מהן שרי. והמחמיר תע"ב. הגה"ה שערים מדור"א: