אם ידוע בבהמה קודם שחלבה טרפ' כגון יתרת או הוגלד פי המכה שידוע שהיתה שלשה ימים קודם שחיטה כל הגבינות אסורות. ואם היא בעדר בעדר עם הבהמות ונתערב חלבה באחרות כל הגבינות אסורות. ובעל שערים מדור"א כתב על זה פוק חזי מאי עמא דבר והרשב"א כתב שהולכין בזה אחר שיעור ששים כמו בשאר אסורין. ואם נטרפה על ידי סרכא כתב הרשב"א כיון שאי אפשר לומר עכשיו ודאי נטרפה א"כ יצאה כבר מחזקת הרוב ואין ידוע מאיזה זמן ומספק יש לאסור דספק' דאוריית' לחומרא והרא"ש כ' להתיר בטרפות שע"י סרכא מפני שאם היו בקיאין לברר שאפשר שהיה מותר ע"י בדיקה א"כ הויא ליה ספק ספק' ספק טרפה ספק אינה טרפה ואם תימצ' לומר טרפ' אימא אחר כך נטרפה. וכ"כ הטעם בעל השערים וכן רשב"ם ורב יהודאי גאון. והיכ' דנמצאת ודאי טרפה פסקו התוס' הלכה למעש' דאפי' נמצאת אחת מבהמות הרב' שעשו מהן גבינות שכולן אסורות. מרדכי: שאלו לרשב"ם על כבשה שנמצאת טרפה מה לעשות מהגבינות. והשיב אין בידינו להתיר כל דבר הנעש' ממנה תוך ג' ימים כ"פ בה"ג אבל קודם ג' ימים מותר ויש אוסרין כל י"ב חדש ולא קיימ' לן הכי וכ"כ רבינו ברוך להתיר. וכן המנהג: