כתב הרא"ש י"א שאין לבודק לדבר עד שיגמור כל הבדיק' ויש מוסיפים עוד לומר שאם שח בדברי' בעלמא שלא מעין הבדיקה שצריך לחזור ולברך כל זה איננו שוה לי אלא שיש להזהר שלא ידבר בין הברכה לתחלת בדיק' אבל משהתחיל לא הוי השיח' הפסק וטוב להזהר שלא ישחה בשיחה בטלה לה"ט ובתשובות הגאונים שאם הפסיק צריך לחזור ולברך וכן אמר אדונינו הגאון מרדכי פ"ק וכ"כ רב סעדי' גאון ורב האי גאון כתב ירושה היא לנו מאבותינו שלא ישיח עד שיגמור ומי שלא עשה כן לא יצא י"ח וכן עמא דבר ובעל הדברות כתב איכא דמדמי ליה לתפילין שאם שח בין תפלה לתפלה חוזר ומברך ומסתברא דלא דמי לתפילין דהת' תרתי מצות ננהו אבל הכא חדא היא. וכן מצאתי למפרש אחד שמיד שהתחיל לבדוק יוצא ידי הברכה ויש לו לשיח כרצונו ואם אחרי שברך קודם שהתחיל לבדוק שח מעניני הבדיקה א"צ לחזור ולברך משבה"ל. והעולם נוהג שלא לשיח בדברים בטלים ואם שח אין חוזר ומברך: