א
לא תחבול שלא בשעת הלוואה. דלשון 'חבלה' משמע שהמלוה עושה זה, לאפוקי בשעת הלואה, דלא שייך חבלה, שהוא נותן לו ברצונו, ומה שהוא נותן לו – מלוה עליו. דכמו שהוא יכול למכור אליו מה שירצה, כך יכול למשכן לו מה שירצה. אלא שלא בשעת הלואה איירי, והוא חובל אותו על כרחו בבית דין, בזה כתיב "לא תחבול בגד אלמנה":