1
טעינה וכו'. ואם תאמר, ולכתוב טעינה ולא בעי פריקה, ואנא אמינא, מה טעינה שאינה צער בעלי חיים – חייב בה, פריקה – שהיא צער בעלי חיים – לא כל שכן. ותרצו בגמרא (ב"מ סוף לב. ) אי לא כתב פריקה, הוה אמינא דיו לבא מן הדין להיות כנדון, מה טעינה בשכר, אף פריקה בשכר. לכך כתב פריקה, לומר פריקה בחינם, ומהא שמעינן דטעינה בשכר: