1
והוא הדין לכל שני מינין. דילפינן (ב"ק נד ע"ב) "שור" "שור" משבת, ד"שור" הכתוב בשבת (לעיל ה, יד) הוא הדין לכל בהמה וחיה, דשם כתיב "וכל בהמתך", הוא הדין שור דכלאים – כל שני מינים יש בהם כלאים:
2
הוא הדין להנהיגם יחד וכו'. דמה חרישה השתמשות בשור וחמור שהם כלאים, אף כל דבר שהוא השתמשות בכלאים – הוא אסור (ספרי כאן):