1
במקום אחר אומר אל יקדיש וכו'. ואם תאמר, דילמא הכי פירושו, אל יקדיש איש אותו – שאין צריך להקדישו, שהוא עצמו קדוש, וכאן כתיב "תקדיש", רוצה לומר שתנהוג בו קדושה, שלא יעבוד בו ולא יגוז, והרמב"ן (ויקרא כז, כו) פירש כן. ונראה דאם כן, הוי למכתב (שם) 'אך בכור אשר יבכר קדש לה":
2
הקדש עילוי. פירוש, להעלותו בדמים כפי טובת הנאה שיש לו בו, לפי שלישראל יש טובת הנאה ליתן לכל מי שירצה, ודבר זה יכול להקדיש כפי מה שיש לו בבכור, דהיינו טובת הנאה: