אף על פי שאין בו זריקה וכו'. פירוש, דהוה אמינא שלא אמרה תורה אלא בדבר שהוא ראוי לכפר במזבח, כגון תמימים, כיון שהיה ראוי לכפר במזבח. והשתא יתורץ קושית הרא"ם, דלמה לא נילף מדכתיב בפרשת אחרי (ר' ויקרא יז, י) "לא תאכלו כל דם", ופירש שם רש"י אפילו שלא במוקדשים חייב עליו, כמו שפירש שם, ואם כן מהיכי תיתי שלא לאסור פסולי המוקדשים משום שאין בו זריקה. דהוה אמינא כיון שהיו ראוי לכפר במזבח נאסר דמו, אבל פסולי המוקדשין – אין ראוי לכפר במזבח:
שאין צריך כיסוי. והקשה הרא"ם, דלא צריך קרא, דבהדיא כתיב דוקא חיה ועוף, ולא בהמה, והאי בהמה הוא. ולא עיין הרב בפרק כיסוי הדם (חולין פד. ), דבעי התם למימר שבהמה בכלל חיה לכיסוי, ויליף לה מהאי קרא דלא בעי כסוי, דכתיב "על הארץ תשפכנו כמים". והוא הדין לכל שאר בהמה דאינה טעונה כיסוי – מהאי קרא נפקא לן (שם), וגלי קרא בפסולי המוקדשין, לפי שפסולי מוקדשין בהמה הוא בודאי, שאין שאר מין בהקרבה:
דבר אחר הרי הוא כמים. דקשה ללשון ראשון דלא הוי למכתב בכאן, כיון שכל בהמה אינה צריכה כיסוי: