שלא יהיה מוכיחו וחוזר ומוכיחו. שאם יהיה מוכיחו וחוזר ומוכיחו, יהיה מניח את המוכיח, וילך לו, כמו שאמר יעקב, מתיירא הייתי שמא תניחני ותדבק בעשו אחי. והשתא שלא יהיה מוכיחו וחוזר ומוכיחו, לא יהיה מתיירא ממנו שיחזור ויוכיח אותו, וליכא למיחש להכי. ועוד יש שני דברים בספרי; שלא יהיה בלבו עליו, שלא ישנא המוכיח בשביל שהוכיחו. ועוד, שלא יבאו לידי תוכחה. פירוש, שהמוכח יאמר לא חטאתי, ויבא בזה לידי ריב ומחלוקת. וזהו זולת הראשון, כי ענין 'שלא יהיה בלבו עליו' אפילו אם יודע חטאו, יהיה בלבו עליו. וטעם זה, שיבאו לידי ריב ומחלוקת, ולא יהיה מקבל התוכחה, ובדבר זה יבואו לידי ריב ומחלוקת:
2
שלא יהיה מוכיחו וחוזר ומוכיח. ואם תאמר, וכי בשביל כך לא יוכיח אותו, והוא מצות עשה "הוכח תוכיח" (ויקרא יט, יז). ויש לומר, דההיא כשרואה עבירה צוה להוכיח אותו, אבל עבירה שעבר לפני זמן הרבה, ומוכיח אותו שלא יבא עוד לידי עבירה, אין טוב שיוכיח וחוזר ומוכיח, שאז לא יקפיד בתוכחה:
Loading...
We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור
