אין בעל השדה צריך לעשות מודעה על מכר זה הואיל והוחזק זה גזלן על שדה זו ואין ראייתו בה ראיה ואין צריך למסור מודעה ואין דין גזלן כדין האונס את חבירו ותלה אותו עד שימכור לו, שזה האונס אינו רוצה לגזול ולא גזלו עדיין כלום, לפיכך אם לא מסר המוכר האנוס מודעה ממכרו קיים.
השגת הראב"ד: אין בעל השדה וכו'. א"א זה אינו מחוור והרב ז"ל חולק עליו בהלכות והעיקר כדברי הרב ז"ל שאם היה כדברי זה המחבר דרב הונא הוא מפליג בזה למה ליה למהדר דרב ביבי מימרא היא ומימרא לרב הונא לא סבירא ליה והא בכה"ג רב הונא נמי הכי ס"ל עכ"ל.
המ"מ סיים דבריו וכתב וצ"ע היאך חלק בין זה לההיא דתליוה וזבין אחר שהגמרא משוה אותן עכ"ל, וגם הכ"מ והלח"מ שתקו כאן ולא כתבו ישוב לדעת הרמב"ם, והב"ח בסי' ר"ה וכן הגר"א ז"ל בסי' קנ"א כתבו דהרמב"ם אינו גורס כן בגמ' והגר"א ז"ל כתב שהוא הוספה מאיזה גאון והנה מה שכתבו דמדברי הרי"ף והרא"ש מוכרח דאינם גורסים זה בסוגיא ודאי כונתם דכיון שכתבו על הא דרב ביבי ודוקא במסר מודעא אזביני אבל אי לא מסר מודעה לא דקיי"ל כרב הונא דאמר תליוה וזבין זביניה זביני, ומוכח מדבריהם דרב ביבי אינו חולק על רב הונא, אבל באמת א"א לפרש בדברי הרי"ף והרא"ש דכונתם לפרש כן בדברי רב ביבי דהא רב ביבי קאי על מה דאמר רב נחמן אמר לי הונא כולן שהביאו ראיה וכו' גזלן שהביא ראיה אין ראיתו ראיה, וע"ז אמר ורב ביבי מסיים בה משמיה דר"נ קרקע אין לו אבל מעות יש לו בד"א שאמרו עדים בפנינו מנה, ואם נימא דהרי"ף מפרש כן דברי רב ביבי א"כ מה דאמר ר"נ אמר לי הונא גזלן שהביא ראיה אין ראיתו ראיה מיירי במסר מודעא וא"כ מאי קמ"ל פשיטא דמודעה מהני ואף דאפשר לומר דקמ"ל דמודעה מהני דהא קיי"ל דלא כתבינן מודעא אזביני אא"כ ידעינן דאניס כמעשה דפרדיסא וקמ"ל דבגזלן אין צריך להוכיח על אונסו, א"א לומר כן דא"כ מה אמר מאי קמ"ל תנינא לקח מסיקריקון וחזר ולקח מבעה"ב מקחו בטל דהא קמ"ל דאפי' באמרו עדים בפנינו מנה לו ודמהני מודעא, ועוד מה מתרץ קמ"ל לאפוקי מדרב דאמר ל"ש אלא דאמר לו לך חזק וקני. אבל בשטר קנה קמ"ל כדשמואל דאמר עד שיכתוב לו אחריות נכסים דמנ"ל זה כיון דמיירי במסר מודעה ובזה ודאי אפי' בשטר ואחריות נכסים לא מהני וע"כ דודאי רב לא מיירי במסר מודעא דא"כ פשיטא ולא נחת לאשמעינן דגזלן הוי אונס דזה ודאי פשיטא, וא"כ א"א לומר דרב ביבי מיירי במסר מודעא דא"כ פשיטא דקרקע אין לו.
וע"כ דהרי"ף הביא דברי רב ביבי שהם כפשטן אפי' לא מסר מודעא, וכתב ע"ז ודוקא במסר מודעא אזביני, אבל לא מסר מודעא לא דקיי"ל כדרב הונא והיינו דלא קיי"ל בזה כרב ביבי, והביא הרי"ף רק עיקר הדין ולא הביא לשון הגמ'. ואדרבא מדברי הרי"ף יש להוכיח דסומך על הסוגיא דרב ביבי ורב הונא חולקים, דאל"כ למה כתב דקיי"ל כדרב הונא דהא לא מצינו מי שחולק על רב הונא והי' לו לכתוב דאמר רב הונא, וע"כ דמשום דרב ביבי באמת חולק על רב הונא ולא מיירי במסר מודעה, וע"ז כתב הרי"ף דלא משכחת הא אלא במסר מודעה ולא תיקשי על הרי"ף דבמסר מודעא פשיטא דהרי"ף בא להשמיענו דבלא מסר מודעה לא קיי"ל כרב ביבי, ועוד דאגב משמיענו דמסר מודעא מהני דודאי הוי אונס וכנ"ל.
ומה שהוכיח הגר"א ז"ל מקושית התוס' בדף מ"ז ע"ב בד"ה ורב ביבי מסיים דהא רב ביבי פליג על רב הונא, ורב הונא לא איירי במנה אלא בהודה אינו הוכחה לומר בשביל זה דהגירסא אינה עיקר דהרמב"ן כותב תמיד היכי דאיכא בש"ס הוספה מדברי הגאונים וגם הראב"ד היה יודע מזה וגם הרשב"א בש"מ הביא זה ולא הזכיר שאינה מדברי הגמ', ועיינתי בדקדוקי סופרים שמביא גירסאות מהרבה כ"י ובכל הכ"י איתא כן, ומש"כ התוס' דק"ק הלשון י"ל דרב ביבי מסיים זה משמיה דרב נחמן שהוסיף על מה דאמר רב הונא דגזלן שהביא ראיה אין ראייתו ראיה דאמר ע"ז רב נחמן קרקע אין לו אבל מעות יש לו בד"א שאמרו בפנינו מנה לו, דהכל מדברי רב נחמן דסובר דאפי' במנה לו אין לו קרקע אבל רב הונא בעצמו שפיר לא איירי אלא בהודה לו וכמש"כ התוס' עכ"פ א"א ליישב דברי הרמב"ם באופן זה.
והנראה בדעת הרמב"ם דסובר דזה ודאי דמה דאמר רב נחמן בשם רב הונא דגזלן שהביא ראיה אין ראייתו ראיה דהוא בכל גוונא דדוחק הוא לפרש כפי' התוס' דרב הונא מיירי באמרו בפנינו הודה ולא באמרו בפנינו מנה לו, דא"כ לא הוי ליה למסתם ולומר דאין ראייתו ראיה כיון דמשכחת לה דראייתו ראיה, וכיון דרב הונא בעצמו סבר דתליוה וזבין זביניה זביני, ע"כ אנו צריכין לחלק בין אנס לגזלן, וכבר כתבנו דא"א לומר דרב הונא מיירי במסר מודעא כמש"כ הרי"ף וכמו שבארנו דאין כונת הרי"ף לזה, ומה דפריך הגמ' מדרב ביבי אדרב נחמן הוא משום דצריך לבאר עיקר הבנת דברי הרמב"ם במה שחלק בין גזלן לאנס, דאם נאמר דעיקר החלוק הוא דגזלן כיון שכבר נגזל ממנו הקרקע לא גמר ומקנה ודוקא באנס שהיא עתה ברשותו א"כ גם בלקח מסיקריקון וחזר ולקח מבעה"ב לא מהני נתן מעות, אבל יותר נראה דדוקא בגזלן דכיון שכבר גזל ממנו הקרקע דאף דהקרקע אינה נגזלת מ"מ בפועל אינה תחת רשותו ואינו רוצה להחזירה לו אלא שאנסו למכרה לו, א"כ כשמכרה לו מאונס ולקח דמים אינו אלא שהציל הדמים, אבל לא גמר ומקנה כלל כיון שכבר היא גזולה ואין זה מעשה מכירה, משא"כ בלקח מסיקריקון וחזר ולקח מבעה"ב כיון דהלוקח אינו גזלן ויחזיר לו בדיינים, א"כ אפי' אם מכר לו מיראת הסיקריקון הוי מעשה מכירה, כיון שלקח מעות מהלוקח שאינו מחזיק הקרקע בגזל.
והנה מדברי הרמב"ם מוכח כהסבר האחרון דהא כתב ואין דין הגזלן כדין האונס את חברו ותלה אותו עד שימכור לו, שזה האנס אינו רוצה לגזול ולא גזלו עדיין כלום, ומוכח דלא רק בשביל שכבר גזלו ממנו הקרקע אלא בשביל שהאנס אינו רוצה לגזול וכיון שהלוקח מן הסיקריקון ג"כ אינו רוצה לגזול לא סגי בזה שהסיקריקון כבר גזל כיון שהלוקח אינו רוצה לגזול שפיר הוי מעשה מכירה בלקיחת הדמים.
ולפי"ז שכתבנו קשה דכיון שהוכחנו לדעת הרמב"ם דלרב הונא דסבר תליוה וזבין זביניה זביני, וכאן אמר בסתמא דגזלן שהביא ראיה אין ראייתו ראיה דמשמע אפי' הביא עדים שבפניהם מנה לו מוכרחים אנו לחלק בין גזלן ואנס, א"כ קשה בהא דאמר הגמ' מאי קמ"ל תנינא וכו' לאפוקי מדרב וכו' דהא לקח מסיקריקון דינו כדין אנס ומהני ביה ראיה שבפניהם מנה, וא"א לומר דע"ז קאי מה דאמר רב הונא גזלן שהביא ראיה אין ראייתו ראיה, ולכן צ"ל דכל מה דאמר שם מאי קמ"ל תנינא וכו' לאפוקי וכו' הכל מדברי ר"נ והכי משמע דאם הוא מדברי הגמ' הו"ל להמתין עד סוף דבריו של ר"נ והו"ל לסיים מקודם מה דרב ביבי מסיים משמיה דר"נ, אלא דהכל הוא מדברי ר"נ דאמר אמר לי הונא, ובאמת ר"נ לא סבר כהא דאידך דר"ה דתליוה וזבין, ולכן אינו מחלק בין גזלן לסיקריקון, ולכן ע"ז שפיר רב ביבי מסיים משמיה דר"נ קרקע אין לו אבל מעות יש לו בד"א שאמרו עדים בפנינו מנה לו דגם בלקח מסיקריקון ואמרו עדים בפנינו מנה לו לא קנה דלית ליה תליוה וזבין זביניה זביני, ולפימש"כ הוי מצי הגמ' להקשות מתחלת דברי ר"נ, אלא דאינו מפורש להדיא בדברי ר"נ דמיירי אפי' באמרו עדים בפנינו מנה לו, ולכן מקשה מדברי רב ביבי דאמר להדיא באמרו עדים בפנינו מנה לו, וקאי על לקח מסיקריקון כדאמר מעיקרא להדיא, ומוכח דלא סבר תליוה וזבין זביניה זביני.
ולכן ע"כ מוכרח דר"נ לפי"מ דמסיים רב ביבי ורב הונא פליגי ור"נ לית ליה כרב הונא אבל להלכה דקיי"ל כר"ה כדפסיק רבא הלכתא ובהא דאמר ר"ה גזלן שהביא ראיה אין ראייתו ראיה ודאי הוא בכל גוונא אפי' באמרו עדים בפנינו מנה לו, וע"כ אנו צריכים לחלק בין גזלן לאנס ור"ה לא קמ"ל כלל לדינא דסיקריקון דמתני' דסיקריקון ע"כ לא מיירי באמרו עדים בפנינו מנה לו, וכדאמר רב להדיא ל"ש אלא דאמר לו לך חזק וקני ופליג אשמואל בשטר אבל לא מיירי בנתינת כסף כיון דאית לן תליוה וזבין זביניה זביני, וע"כ דהא דאמר ר"ה גזלן שהביא ראיה אין ראייתו ראיה דהוא בכל גווני אפי' באמרו בפנינו מנה, לא קמ"ל מידי בדין סיקריקון ורק ר"נ הוא דאמר הכי, ולא תיקשי מאי קמ"ל תנינא דזה גופא קמ"ל דאפי' באמרו בפנינו מנה לו לא קנה שאין דין הגזלן כדין האנס וכמש"כ הרמב"ם:
Loading...
9:16
1
Loading...