Even Ha'azel on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property 12:2

פגע באבדת רבו עם אבדת אביו, אם היה אביו שקול כנגד רבו של אביו קודמת ואם לאו של רבו קודמת והוא שיהיה רבו מובהק שרוב חכמתו של תורה ממנו למד.
אם היה אביו שקול עיין בהגה"מ דבה' ת"ת כתב אעפ"י שאינו שקול וכ' ההגה"מ דשם הוא ט"ס. וכן כתב הכ"מ בה' ת"ת, ולענין אביו לפדות ורבו לפדות פסק בה' ת"ת דאפי' אינו שקול, דכן גרסינן במתני', וכ' הכ"מ דהוא משום דבפדיון דגופו בסכנה אביו קודם וחייב להצילו אעפ"י שאינו שקול כרבו. והוא מדברי הנמוק"י והל"מ תי' דבה' ת"ת מיירי לענין קדימה ובזה ל"צ שיהיה שקול. ובכאן מיירי דאי אפשר להשיב של שניהם ולכן אביו נדחה מפני רבו אפי' אביו חכם אם אינו שקול, והמקור לזה משום דברישא דמתני' דאבדתו ואבדת אביו משמע דמיירי שאי אפשר להשיב של שניהם מדלא קתני כבסיפא משיב של רבו ואח"כ של אביו ומש"ה מצריך ברישא שיהיה אביו שקול ובסיפא לא מצריך אלא אביו חכם, והעיר עוד הלח"מ דבה' מתנות עניים מבואר דיש חילוק בין להשיב אבדה בין לפדות. דלענין להשיב אבדה נדחה אביו מפני רבו אבל חכם שאינו רבו אינו דוחה את אביו, ולענין לפדות אם אין אביו חכם פודה החכם אע"פ שאינו רבו, נמצא דלפי שיטת הלח"מ הוא להיפוך מלפי שיטת הכ"מ, דלשיטת הכ"מ אם נוגע להצלת נפשו אביו הוא במעלה יותר מהיכי שאינו נוגע אלא לענין ממון, ולפי באור הלח"מ הוא להיפך דהיכי דנוגע בהצלה החכם קודם אע"פ שאינו רבו. ולענין ממון אם אינו רבו אינו קודם לאביו כלל.
ולבאר הדברים נראה דהיכי דנוגע לענין קיומו של אביו או רבו. אז רבו הוא במעלה יותר משום דכבוד תורה וקיומה עדיף מכבוד אביו. ורק דהנ"מ בין השבת אבדה ובין פדיון הוא דלגבי השבת אבדה כיון דלאו עליה לחוד רמי. ולכן אם אינו רבו אביו קודם. דאם תאבד האבדה כל ישראל יכולין לפרנסו. אבל פדיון שהיא הצלתו הצלת תורה דוחה הצלת אביו אף שהחכם אינו רבו, ומטעם זה יש חילוק בין היכי שהשאלה הוא רק למי להקדים א"כ אינו נוגע אלא לענין כבוד, אז היכי דאביו הוא ג"כ חכם אעפ"י שאינו שקול כרבו. כיון דעכ"פ הוא חכם ודאי הוא רבו אעפ"י שאין רוב חכמתו ממנו, ולכן יש באביו שני מצוות כבוד אביו וכבוד רבו. ולכן הוא קודם לרבו אפי' לרבו מובהק שרוב חכמתו ממנו, אבל היכי שאי אפשר להשיב של שניהם וכיון דהוא רבו לא נוכל לומר דלאו עליו רמי. ולכן לא מהני מה דבאביו יש כאן שני מצוות וברבו מצוה אחת, דכיון דעכ"פ אביו אינו שקול כרבו החזקת רבו עדיף, והוא כמו שכתבנו למעלה דקיומו של החכם שהוא רבו עדיף וכ"ש לענין פדיון דהצלת נפש רבו עדיף והוא להיפוך משיטת הכ"מ והנמוק"י וכמש"כ: