Even Ha'azel on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property 11:20

הרואה מים שוטפין ובאין להשחית בנין חבירו או שדהו חייב לגדור בפניהם ולמנעם שנאמר ולכל אבידת אחיך לרבות אבדת קרקעו.
ממש"כ הרמב"ם בנין חברו מוכח דס"ל דתלוש ולבסוף חברו הוי מחובר, ועיין בסי' צ"ה ובש"ך שם. אכן בהא דאמר בגמ' דאמר רבא לכל אבדת אחיך לרבות אבדת קרקע וא"ל רב חנניא לרבא תניא דמסייע לך ראה מים שוטפין ובאין ה"ז גודר בפניהם א"ל אי משום הא לא תסייעי הב"ע בדאיכא עומרים דצריכא לארעא מהו דתימא כיון דצריכי לארעא כי גופא דארעא דמיא קמ"ל, צריך ביאור דמה קאמר מהו דתימא, דהא עומרים הצריכים לארעא לכל דבר הוי כקרקע וכי פליגי ר"מ וחכמים בעומרים שאין צריכים לקרקע, ואולי כיון שהמים השוטפים ישטפו את הזרעים שבתוך השבלים, ויהיו תלושים קודם שיהיו אבודים הוי כמו אבדת מטלטלים.
והנה עיקר מה דהוי ס"ד למעט אבדת קרקע מקרא דשה ושלמה י"ל הוא משום דס"ד דאבדה הוא דבר שיצא מרשות הבעלים, אבל קרקע שאינו יוצא מרשות הבעלים מה שהוא מתקלקל לא דמי לאבדה, דמצינו לענין פריקה וטעינה דאמרינן פריקה בחנם טעינה בשכר ומעיקרא בעי למימר דהנ"מ בין פריקה לטעינה הוא בשביל צעב"ח וקאמר ודילמא משום דפריקה אית בה חסרון כיס. טעינה ליכא חסרון כיס וקאמר מי לא עסקינן דטעינה נמי איכא חסרון כיס. וכיון דסבר דטעינה נמי איכא חסרון כיס, א"כ צריך טעמא אמאי טעינה בשכר ואבדה בחנם וצ"ל דאבדה יוצא מרשות הבעלים. ולכן אפשר לומר דאפי' אי תלוש ולבסוף חברו הוי תלוש מ"מ הכא חשוב כקרקע משום שעכ"פ עומדת ברשות הבעלים, ומה שמתקלקל לא עדיף מטעינה וצריך להיות בשכר, ולפי האמת דאבדת קרקע נמי חשוב אבדה וחזינן דקלקול נמי חשוב אבדה צריך ע"כ לומר דטעינה לא חשוב כ"כ חסרון כיס משום דהא דבטיל משוקיה זהו רק מניעת ריוח, ומה דאמר דאיכא גנבי ושקלי מה דאיתא בהדיה אפשר דהוא רק חשש ולא ודאי אבוד, והיכי דאיכא גזלנים ובודאי יקחו, באמת דמי לאבדה: