ראה בהמה שברחה מן הדיר והחזירה למקומה הרי זה קיים המצוה וא"צ דעת הבעלים.
המ"מ כתב ע"ז פ' אלו מציאות דף ל"א מפורש, וכונתו מהא דאמר בדף ל"א דלא בעינן דעת בעלים, ואינו מבואר מה השמיענו הרמב"ם בהלכה זו שלא השמיענו בהלכה הקודמת דהא כבר השמיענו זה בהלכה הקודמת שכתב עד שיכניסה לרשות הבעלים המשתמרת ואינו צריך דעת הבעלים, ונראה דמקור הלכה זו הוא בדף ל"ב גבי רפת שאמרו אינה מתעה ואינה משמרת דאי משמרת השתא משכח לה אבראי מעייל לגואי משכח לגואי מיבעיא. ומפרש הרמב"ם משכח לה אבראי שיצאה מהרפת מחזירה לרפת וזה מה שכתב ראה בהמה שברחה מן הדיר והחזירה למקומה, והחדוש בזה הוא דאף שראה שברחה וע"כ שלא שברה הדלת ולא חתרה דא"כ איך מחזירה לדיר פתוחה וע"כ שקפצה מעל הדיר שלא בדרך הרגיל, והו"א דכיון דעכ"פ בהמה זו קפצה וכבר לא הוי שמירה לגבה, לכן אשמעינן דשפיר מחזירה ועמש"כ בהשמטות להלכות נזקי ממון פ"ב בדין קפצו מלמטה למעלה לענין שומר, ועמש"כ בהלכה ט"ו בהא דנפלה לגינה ע"ש: