1
לפיכך ישבע [ראובן] היסת שלא מכר ותחזור לו השדה וישבע שמעון היסת שאינו חייב כלום בפירות שאכל ויפטר.
הנה הבעה"ת שער כ"א חלק ה' הוכיח מדברי הרמב"ם כאן דעד המסייע אינו פוטר משבועת היסת ודבריו תמוהין דלא מטעם דע"א אינו פוטר אלא משום דחזקה אינה פוטרת משבועת היסת דהא פסק בפי"א הל' ב' דבכל חזקה של ג' שנים ואפי' אם יש שני עדים על החזקה נשבע היסת ואין זה מטעם ע"א אלא משום דחזקה של ג' שנים אינה פוטרת משבועת היסת, ויש לומר דשאני התם דהעד היה צריך להקרקע שתשאר בידי המחזיק עפ"י עדותו לכן לא מהני לפטור משבועה דלהוציא מחזקתו בלא שבועה לא מהני אבל כאן שהקרקע חוזרת והשאלה היא רק על הפירות שהוא מוחזק ובזה היה מהני ע"א המסייע לפוטרו משבועה ולכן הוכיח מכאן הבעה"ת שע"א המסייע אינו פוטר משבועה, שוב מצאתי שעמד על קושיא זו המל"מ בפי"א מטוען הל' ב'.