ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית. אפשר ביתו של אותו האיש משתייר בלא איש. רבי יהודה ורבי נחמיה. כן צריך לומר. כלומר בהיותו פוטיפר שר גדול ולו כמה משמרות עבדים איך יקרה שהלכו אז כולם יחד:
רבי יהודה אומר יום נבול (ספרים אחרים יום זבול) של נילוס היה ורבי נחמיה אומר. כן צריך לומר (אות אמת), וכן הוא בבראשית רבה פרשה פ"ז סימן ז' [ט]. ניבול לשון נבלה וגנאי, זיבול מלשון (בראשית ל, כ) יזבלני אישי, ורצה לומר ענין חניה של חיבור ואסיפה שמסדרין שם צרכי עבודה של נילוס להתנדב לה (יפה תואר). או פירושו זיבול זבוח, שהיו זובחים זבוח שהיו זובחים לנילוס (תוספות פרק קמא דעבודה זרה דף י"ח, ב) (אות אמת):
יום טיאטרון. טייטר חצר בלשון מקדוני, ועושים בו שחוק (רש"י). והערוך (ערך תאטרון) כתב בלשון גרמטקא קורין תיאטרון למקום שיושבין שם בגובה ורואין השחוק שעושין למטה בין בבני אדם בין בחיות רעות, כי על המעלות היו יושבין שם בני אדם זה על גב זה, ולא היו מונעין הראייה אחד מחברו, והיו רואים השחוק שעושין למטה. וכתב היפה תואר, ולי נראה שהוא היום שפורצים שפת נילוס כדי שיעלה על כל ארץ מצרים שעושים בו שמחה וגיל בארץ מצרים. וזהו שמסיים רבי נחמיה והלכו כולם לראות והוא נכנס למלאכתו, כלומר דלפי זה ניחא, הא דקא משמע לן קרא שבא הביתה לעשות מלאכתו, דנפקא מינה בהא לאשמועינן חסידותיה דיוסף, דאף על פי שכל העבדים והשפחות היו תחת ידו והם הלכו לטייל על הצחוק, מכל מקום הוא לא הלך בסוד משחקים, ולא ישב במושב לצים, אלא בא הביתה לעשות מלאכת רבו באמונה, אבל אי נימא שהלכו לעבודת נילוס ליכא רבותיה מיוסף שלא הלך וממילא נשאר במלאכתו (יפה תואר):
לחשוב חשבנותיו של רבו. משום שהוא היה הגדול שבבית ובודאי לא עשה מלאכה אלא היה מקבל החשבונות מכולם, וזהו לעשות מלאכתו המיוחד לו. ועיין בענף:
מיוסף על ידי ששימש את רבו כהוגן. כדלעיל שכולם הלכו לראות והוא לא הלך, שלא הניח מלאכת רבו מפני הטיול (יפה תואר):
שהחשיך הקדוש ברוך הוא את עיניו וסרסו. כדאיתא בבראשית רבה פרשה פ"ו (סימן ג) סריס פרעה שנסתרס בגופו, מלמד שלא לקחו אלא לתשמיש וסרסו הקדוש ברוך הוא בגופו. וקרא חשוך משום שמי שאין לו בנים חשוב כמת (נדרים סד, ב), ובמת כתיב (איכה ג, ו) במחשכים הושיבני כמתי עולם, גם מחמד עין זו אשה, כדכתיב (יחזקאל כד, טז) אני לוקח ממך מחמד עיניך במגפה, וסריס הרי הוא כחשוך:
וסרסו. ובמסכת סוטה (יג, ב) איתא בא גבריאל וסרסו, עיין שם: