עם עמלי תורה. וקרא לתלמידי חכמים פני המים שהם מראים כמה פנים לתורה שנקראת מים. ומסיים הכתוב כי ברוב הימים תמצאנו דהיינו לעולם הבא שהוא עולם שכולו ארוך [מכלול יופי]:
מה מעשה מעשה טוב. שבשבילו נצלת:
עיגול. פת לחם:
שצרתן צרה. כלומר צרה ודאית:
ונשתתפינון באוצטרכיא. פירוש נשתתף כלנו בצרכי מזונות שיש לנו, ומי שיש לו נחלק בשוה עם מי שאין לו דרך צדקה וחסד. והיא שעמדה להם שניצולו לבסוף: איצטרכי. פירוש צרכי מזונות:
שהשליכם למים מהלכין. החיה המשיכה והשליכה את הספינה למקום מים מהלכים והלכו לשלום:
תנון כו'. ספרו המעשה לרבי אליעזר כו':
מקפל. צריך להיות הוה מטייל [מתנות כהונה]:
בשוניתא. בחוף הים:
אוטפיטא. שליט שלישי למלך [ערוך]:
כד חמיניה. כשראה אותו:
אתצדיין. נתפסו נשבו:
ספפסא. מקום יועץ המלך. אמרו היהודים מי ילך ויפייס לנו למלך. אמרו זה לזה בר קפרא ילך שהוא חשוב בבית המלך. אמר להם בר קפרא הידעתם שבית המלך אינם עושים כלום בחנם:
סב יתהון כו'. קח אותם והתפייס עלינו. אמר לו יהיו אלו דינרין ממושכנין אצלך תחת חמשה סלעים שנתת לי ועמך יהיו נצולים תחת מאכל ומשתה שהאכלתני והשקיתני בביתך. ואתה לך בשלום בכבוד גדול. וקרו עליו רבותינו שלח וגו':
הוה מטייל כו'. היה מטייל על חוף הים הגדול. וראה ספינה מטורפת בים וכהרף עין נטבעה כל מה שהיה בתוכה. וראה איש אחד שישב על קרש אחד מן הספינה ומגל לגל היה עולה ליבשה כשהוא ערום והיה מחביא ומטמין את עצמו בחוף הים. ויקר מקרה עת שעלו ישראל לרגל. ואמר להם הרי אני מבני עשו אחיכם תנו לי מעט כסות לכסות אותי בו מצד שערער אותי הים ולא נשאר אצלי שום דבר. ולא נתנו לו:
תלה עיניה כו'. תלה והגביה עיניו וראה את רבי אלעזר שהיה מטייל ומהלך בתוכם. אמר לו רואה ומבין אני שאתה איש זקן ונכבד מאומתך ואתה מכיר בכבודן של הבריות. ויען כן תנה לי מכסה שאכסה בו תחתיתי שערער אותי הים. והיו על רבי אלעזר שבעה מלבושי כבוד ופשט אחת ונתנה לו:
אובליה כו'. הביאו לביתו והאכילו והשקהו ונתן לו מאתים דינר והרכיבו ארבע עשר פרסאות ועשה לו כבוד גדול עד שהכניסו לביתו. לאחר ימים מת הקיסר והיו ממנין אותו לקיסר תחתיו. וגזר על המדינה ההיא על האנשים להרוג והנשים לבוז על שלא נתנו לו כסות:
וסלק כו'. ועלה ועמד לשני שער המלך ואמר אל העומדים שחצר המלך לכו ואמרו למלך יהודי אחד עומד לפני שער וחפץ לשאול בשלום המלך, וכן עשו ואמר המלך הכניסוהו, וכשראה אותו המלך הפיל את עצמו מכסאו ונפל על פניו ארצה:
אע"פ דהינון כו'. אע"פ שהם חייבים לך תניח אותם ותרחם עליהם:
יהיו לך יהיבין כו'. יהיו לך נתונים תחת מאתים שנתת לי. והמדינה כולה תהא ניצלת בשבילך תחת מאכל ומשתה שהאכלתני והשקיתני, ולך לבית גנזי וקח לך שבעים לבושים תחת הלבוש שנתת לי. ולך בשלום אל אומתך ואניחם בשבילך:
לבי געא. צריך להיות לבי גזי פירוש אוצר [מתנות כהונה]:
הוה נסיב כו'. בכל יום לקח פת לחם והשליך לים הגדול. יום אחד הלך וקנה דג אחד וקרע את בטנו מצא בו סימא אוצר טמון היינו מרגלית או אבן טוב. אמרו לו זהו האיש שעמד לו פת לחם שהשליך שם שמתוך כך הרגיל הדג את עצמו לבא שמה וניצוד. וקראו עליו המקרא הזה שלח כו':
עובדא הוה כו'. מעשה היה בסוחר אחד שהיה מהלך בדרך:
אסרדיוט. פירוש שר ממונה לעשות הדין בהדיוטות:
הכניסו. הסוחר הכניסו להסרדיוט והאכילו והשקהו. לאחר ימים נתפס אותו הסוחר על שהיה מוכר בגדים מלוכלכים בדם:
מגעגעין. מלוכלכין, והיו חושדין אותו שהוא לסטים. שמע אותו אסרדיוט ובא אצלו, אמר לו מה אתה עושה פה, סיפר לו המעשה. אמר לו כשאתה יוצא להיות נידון אמור להם פלוני סרדיוט מכיר וידע עלי זכות:
אמרו לו מה זכו כו' אמרו מה זכות אתה יודע לזה. אמר להם אחיו של הנהרג היה חייב לי ולא היה לו מה ליתן לי ולקחתי את בגדיו שירש מאחיו ונתתי אותה לזה שימכרם בשבילי. אמרו איש נאמן קבלם מנאמן והוא יוצא לזכות ולפטור:
לדימוס. לפטור:
פתר באבינו אברהם כו'. עיין בבראשית רבה פרשה מ״ח (סימן י) ובשמות רבה פרשה כ״ה (סימן ה) ובמדבר רבה פרשה י״ד (סימן ב) ובבא מציעא פרק הפועלים (פו, ב):
עלי באר ענו לה וגו' באר חפרוה שרים. ואיתא בבמדבר רבה פרשה י״ט (סימן כו) וכי חפירה היתה שם. אלא שניתנה בזכות אבות שנקראו שרים שנאמר פתח צור ויזובו מים כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו:
פרש ענן למסך. להיות צל על ראשיהם דוגמת השענם תחת העץ לצל:
בסוכות תשבו. דבזכות אברהם זכו למצוה זו [יפה תואר]: