כך שנו חכמים כו' חייב חטאת כו' כאדם שבונה בשבת. וכיון דחייב כשמרכיבו. אסור לטלטלה שמא תתפרק ויחזירנה. וע' מ"ש בענף:
באלוש שבח באלוש אפקוד אליבא דחד מ"ד כדאי' בירושלמי ריש פ' יום טוב ובסדר עולם. וזה חולק על מ"ש [בשבת דף קי"ח] שאף שבת ראשונה לא שמרו כהלכתה. וכן אי' בספרי סדר שלח פיסקא קי"ג וז"ל בגנות ישראל הכתוב מדבר שלא שמרו אלא שבת ראשונה. ושניה חיללו במקושש:
מצות שאתם עושים מפירותיהם אתם אוכלים עכשיו כו'. להסביר הענין מהו קרן המצות ומהו הפירות. הוא זה. כי מעשה המצוה ופעולתה תכונה על שם קרן. יען שהיא עיקרית המצוה. וגוף הקרן. ועליה אחז"ל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא. וכמאמר המשורר [תהלים ל"א] מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. אבל ההידורים והקישוטים הנאים אליה. רצוני. טהרת הלב וזכות המחשבה. והכוונות המעולות. והזריזות והמהירות. המה מתוארים על שם פירות. כי אינם עיקריים כגוף המצוה. אף לא לעיכובא. כי אם יפריחו ויציצו על ידי האדם הלבוב. אשר לבו נכון עמו. לעשות קטורה באפיו יתברך מבכורות מזימותיו ומחלביהן. מטובם נאכל פה בעוה"ז [ספר אהל יעקב]. וע' באלשיך תהלים קי"ט פסוק קל"ח:
אבל שכרו בעקב פי' בסוף כמו העקב של הרגל הוא סוף הגוף. וזהו שנאמר והיה עקב תשמעון ששכר שמיעות המצות יהיה בעקב פי' בסוף: