צדיק כתמר מה תמר כו'. כדמסיק צדיק כתמר יפרח מדבר בשבט לוי כו'. אלא שמתחלה דריש ליה באנפי אחרינא.
צלה רחוק. שע"י שהם גבוהים וענפיהם למעלה נמצא הצל למרחוק ולא אצלם.
כך מתן שכרם של צדיקים רחוק מהם על לעולם הבא. שנאמר (דברים ז׳:י״ב) והיה עקב תשמעון. וכתיב (שם) לשומרי מצותיו לאלף דור (שוחר טוב). דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא.
רטובים. לתמרים שאינן מבושלות קורין בלשון ישמעאל רוטב (ערוך).
נקלווסין. בלשון רומיי מין תמרים חשובים (מוסף הערוך) והמעריך פי' תאנים יבשים.
סולין. לשון יוני ופירושו עצים. או תמרים שוטים כמ"ש בערוך זרע סליון של לוף. זרע שיוצא ממנו לוף שוטה. והמתנות כהונה פי' סולין קוצים. וקשה דא"כ הוי ליה למימר ויש בהם רשעים (מעריך).
נובלות. כמושים מלשון נבול תבול.
ויש בהם עמי הארץ. עם הארץ דעתו מעורב עם הבריות במדות חשובות ומקצת דעות ישרות ויודע לשמור עצמו מן הפשעים. ועל זה נקרא עם הארץ מפני שהוא עמהם בדרך ארץ.
ויש בהם בורים. בור יקרא מי שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ שאפילו מדות אין בו לישב בין אנשים. כמו שקראו חז"ל לשדה שאינה לא זרועה ולא חרושה שדה בור שהיא שממה.
לגבות תמרים. צ"ל לגנוב תמרים שהבעל הבית הולך בלא מורא ופחד ללקט התמרים ומשמר עצמו מן הקוצים. או שכרת מקודם הקוצים ואח"כ לוקט התמרים. אבל הגנב ממהר. לכן שורט ידיו בהקוצים.
כך הם הצדיקים. הנוגע בהם לרע נשיכתן כו' ועקיצתן כו'.
נשיכת שועל. ששיניו של שועל דקות ועקומות כלפי פנים. וכשהשינים נכנסות בבשר אין מרגיש בנשיכה מרוב דקות השן. אבל כשחזר להוציא שיניו נאחז הבשר בכפיפת השינים ונעתק עמהם והוא מרגיש אז כאב גדול מכל נשיכת בעלי חיים. וגם הארס לרוב דקותו אין הבשר מרגיש בו לשעתו. אלא שאח"כ נוקב ויורד ומתפשט ומכאיב (מדרש שמואל).
עקיצת עקרב. הוא מלשון עוקץ והוא הזנב. שהעקרב מכה בזנבו ששם כנוס הארס וממית.
ולחישתן לחישת שרף. השרף שורף בהבל פיו.
ואף כל דבריהם כגחלי אש. שאם לא יעשו מיתה כשועל ועקרב ושרף עכ"פ יעשו רושם כגחלי אש (מדרש שמואל) ורש"י פי' ואף כל דבריהם אף קלות שבקלות. כי פורץ גדר של חכמים כגון יחוד של פנויה לא שנא טהורה כגון שטבלה ולא שנא טמאה שלא טבלה.
אין בה פסולת. שאין בכל האילן דבר שלא יצא ממנו תועלת. רק שהתועליות מתחלפות בין רב למעט. כן בישראל יש בהם כמה תועליות היוצא מלימודם הטוב. ורק יש גדולה ויש קטנה מהם.
להילול. להלל בו בחג הסוכות להקב"ה.
חריות. פי' ענפים לסכך בם את הסוכה.
סיבים. פי' סיב הגדל סביב האילן ועושין ממנו חבלים.
סנסנים. פי' כמין חוטין תולין ממנו כמו בגפן.
שפעת קורות. פי' קורות גדולות (ערוך).
לקרות. לעשות מהן תקרה לבית.
מה תמרה זו יש לה תאוה. שמתאוה התמרה להיות דבוק למינה. ותאותה אינה להנאת עצמה זולת הטבע פועל בה למען יצא ממנו התכלית הנכון. וזהו הוצאת פרי התמר המשובח עי' ערוך ערך נסן.
כך הצדיקים יש להם תאוה. שהם חלק אלוה ממעל מצד מקור נפשותם יש להם ג"כ תאוה לה' לא להנאת עצמם מאומה כי אם לכבוד ה' שזהו עצם התשוקה הנפשית להתדבק בו ובדרכיו.
בחמתן. שם מקום.
דקלי. אומן בנטיעות דקלים.
תמרה היא רואה מיריחו.זכר אחד עומד ביריחו והיא מתאוה לקבל הרכבה ממנו.
וצפויין. שממתינים וצופים ומביטים.
אנבונין. הם עיקר הפרי שבתמר. כן בישראל מוכרח להמצא ג' צדיקים גדולים כו' כי כן יסד הקב"ה בעולמו. שעל ידיהם העולם מתקיים.
אעלה בתמר. ודרשו חז"ל על חנניה מישאל ועזריה כמו שפרש"י שם.
הולך לחיזוק. פי' לעשות ממנו חבלים ולקשור ולחזק מהם.
צדיקים ישרים חסידים. ישרים עדיפי מצדיקים (רש"י סוף פרק קמא דתענית ט"ו ע"ב) על מ"ש שם צדיקים לאורה וישרים לשמחה. בצוואת ר"א הגדול איתא מעלה א' צדיקים כו' מעלה ב' ישרים כו' מעלה ג' תמימים כו'. ורשב"א כתב צדיקים עדיפי מישרים.
סיריהן. הקוצים שבהם כמא דאת אמרת כקול הסירים. ור"ל הגרועים עמי הארץ. ובשוחר טוב גרסינן בורים שבהם שנאמר כפלח הרמן רקתך.
שולחנות ומנורות. בשוחר טוב הגירסא וכנורות.
הוא נופל ומת. מפני שכל הענפים הם למעלה בראשו.
ומזדווג להרע להם. אף שלא כיון להרע להם רק למען תאותו כמו פרעה ולקה הוא וביתו.
גדולים כו'. כלומר גדולים במעלה. שכשהם יתחילו להתגדל ילכו הולך וגדול כמו מרדכי ודוד.
חילופן. דוגמתן ותמורתן.
כך הם הצדיקים אין להם חילופים בשעה שמתים. אבל אח"ז כשיגדיל אותו שנולד למלאות מקומו יהיה אז חילופים להצדיק שמת.
עד שהם שתולים הם בבית ה'. זהו לפי הפי' צדיק כתמר יפרח אלו הצדיקים וכמש"ל.
דבר אחר שתולים בבית ה' שלא היו זזים כו'. הוא לפי הפירוש והדרוש שפסוק צדיק כתמר יפרח מדבר בשבטו של לוי.
בחצרות אלהינו יפריחו אלו העזרות. כצ"ל (רד"ל) שאמרו שם שירה נאה כמו הפרח שהוא דבר נחמד ונאה.