ראה אנכי נותן לפניכם וכו׳ את הברכה אשר תשמעו וכו׳.
כי איש הישראלי מחויב להאמין ולראות שהכל מידו ית', וקב״ה לא עביד דינא בלא דינא ח״ו, וחוץ מזה שהוא יסוד ואחד מי״ג עיקרי האמונה כמ״ש אני מאמין באמ״ש שהבורא ית״ש גומל טוב למי שישמור מצוותיו ויעניש למי שיעבור על מצוותיו, אבל גם זה גורם להתחזקות ושמחה בשעת היסורין כמ״ש בתניא שע״י שבשעת יסוריו מכיר את עונותיו כי כל אחד מכיר את נגעי לבבו, ורואה למה הגיע לו עונש הזה אינו מתרעם ח״ו, ובטוח הוא בד׳ שכמו שענש אותו כן יטיב עמו כשישוב וכאב את בנו ירצה אותו ובזה מתחזק ומשמח עצמו.
וחוץ מזה, היסורים הם הסתרת פנים, לכן כשרואה גם בהם יד ד׳ צדקתו ואמיתיתו, אז מעביר בזה את ההסתרה, ומגלה אותו ית׳ גם מתוך ההסתר וגם מתוך הדינים, וממילא כשההסתר עובר, אז נעשה חסד והתגלות אוד פניו ית׳.
ואיך אפשר לומר על הייסורים שהם הסתרת פנים, הא עמו אנכי בצרה, וגם הוא ית׳ סובל מיסורינו, רק האיש שח״ו אינו מקבלם בהכנעה ודומה לו שח״ו הם בלא משפט, הוא העושה את ההסתר וח"ו כאילו מסלק את הכביכול, וזה ראה אנכי נותן לפניכם וכו׳ את הברכה אשר תשמעו והקללה אם לא תשמעו, שתראה שהכל בצדק ודין, הברכה אשר תשמעו וכו', ובזה שתראה זאת תפעל שיהי׳ אנכי נותן לפניכם שהוא ית׳ נותן כביכול א״ע לנו ונעשה התגלותו לנו, ובחודש אלול שהוא התחלת ימי הדין אז דוקא נעשה אני לדודי ודודי לי.
ואיך אפשר לומר על הייסורים שהם הסתרת פנים, הא עמו אנכי בצרה, וגם הוא ית׳ סובל מיסורינו, רק האיש שח״ו אינו מקבלם בהכנעה ודומה לו שח״ו הם בלא משפט, הוא העושה את ההסתר וח"ו כאילו מסלק את הכביכול, וזה ראה אנכי נותן לפניכם וכו׳ את הברכה אשר תשמעו והקללה אם לא תשמעו, שתראה שהכל בצדק ודין, הברכה אשר תשמעו וכו', ובזה שתראה זאת תפעל שיהי׳ אנכי נותן לפניכם שהוא ית׳ נותן כביכול א״ע לנו ונעשה התגלותו לנו, ובחודש אלול שהוא התחלת ימי הדין אז דוקא נעשה אני לדודי ודודי לי.