י"ד) הנה כבר כתבתי בפרק הקודם שכל טעמיה דמרן הגה"ק בעל מנחת אלעזר שהי' מתנגד לכל תנועת הבנין היא כאשר אנו רואין בכל ספריו הקדושים משום דדעתי' דהגאולה השלישית יהי' בנס ולא בטבע וכל מי שמצפה על ענין טבעי בזה הוא כופר בביאת משיח ח"ו וכל ספריו מלאים בזה ומלבד מה שהבאתי בפרק הקודם מחז"ל בש"ס ומדרש ומדברי האוה"ח הקדוש ומשאר קדושים דזה תלוי בשתי בחי' הגאולה אם נהי' בכלל זכה או ח"ו בבחי' לא זכה דאם נהי' בבחי' לא זכה אז מוכרח שיבא בנס מלובש בטבע עוד אוסיף ממה שמצינו שהי' שנאה כבושה לבני ארץ ישראל על בני בבל על מה שלא עלו כולם עם עזרא לא"י דאלמלי עלו כולה היתה גאולה נצחית ושנאה זו היתה נמשכת והולכת מזמן הבנין עד אחר החורבן עיין תוס' מנחות ק' ותיו"ט שם דת"ח דא"י היו שונאין את בני בבל ע"כ היו קוראין בשם גנאי אותן בבליים והיו אומרים עליהם הבבליים אוכלין אותם חי' וזה הי' בזמן שבית המקדש הי' קיים ואחר החורבן מצינו לר"ל ביומא ד' ט' דאמר לי' ר"ל לרבב"ח אלקא סנינא לכו (ופרש"י סנינא לכו לכל בני בבל שלא עלו בימי עזרא ומנעו שכינה מלבוא מלשוב לשרות בבית שני) דכתיב אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז אם עשיתם עצמכם כחומה ועליתם כלכם בימי עזרא נמשלתם ככסף שאין רקב שולט בו וגם הי' גאולה שלימה עכשיו שעשיתם כדלתות נמשלתם כארז שהרקב שולט בו הכונה שנחרב הבנין ועיין בהקדמת סידור יעב"ץ מה שפירש בר' חייא בפ' הפועלים דאדמי לי' כדובא דנורא דהוא המקטרג נגד הבבליים מבני ישראל שלא עלו ברשיון כורש מלך פרס שאלמלי עלו כחומה באותה פקודה לא הי' רקב שולט בהם והיתה גאולה שלמה ולכן הי' מקום לקטרג לפי שהבבליים היו סיבה להאריך זמן חגלות עיי"ש הרי דגם בזמן ר"ח שהי' אחר החורבן קטרג המקטרג על זה שלא עלו כולם בזמן רשיון דכורש עיין ג"כ במדרש שה"ש פ' ח' בפסוק אם חומה היא אילו ישראל העלו חומה מבבל לא חרב ביהמ"ק פעם שנית ר' זעירא נפק לשוקא למיזבן מקמא (עיין מתנות כהונה שפירש מקמא לקנות מלאכת דבר מה במלאכת רעהו ותרגום יונתן מקמתא דחבריה) א"ל לית את אזיל מהכא בבליי די חורבן אבהתיה (ופירש במ"כ דא"ל המוכר אין אתה הולך מכאן אתה בבלי שהחריבו אבותיך ביהמ"ק) א"ר זעירא לית אבהתי כאבהתון דהדין (ר"ל ר"ז הי' מתמה וכי אין אבותי כאבותיו של זה דלא הי' מבין למה אבותיו היו גורמין יותר החורבן מאבותיו של זה על לבי וועדא (ר"ל נכנס לבית המדרש) ושמע קליה דר' שילה יתיב ודריש אם חומה היא אילו ישראל עלו חומה מן הגולה לא חרב ביהמ"ק פעם שנית אמר (ר"ז לעצמו) יפה לימדני עם הארץ עכ"ל המדרש עיין תשו' חות יאיר סי' ק"ז דר' זירא קרא לבבלאי בבלאי טפשאי מכח חבבותא דארץ ישראל נמי על כונה זו נאמרה עיי"ש הרי דהשנאה עבור שלא עלו כולם בימי עזרא היתה נמשכת והולכת מדור דור ולא היו יכולין למחול להם על שלא עלו כולם בימי רשיון דכורש עד שאפילו עם הארץ פשוט לא רצה למכור דבר לבן בבליי ואמר לו שאבותיו חרבו עירנו ושממו בית מקדשינו ועיין מהרש"א יומא דף ט' על מאמר חז"ל ראוי הי' בימי עזרא לעשות להם נס אלא שהחטא גרם היינו החטא שלא עלו כולם עיי"ש והשתא לשיטת הגה"ק הנ"ל דגאולה העתידה תבוא דוקא ע"י נס נגלה ולא ברשיון המלכים מה הי' חטאם של דורו של עזרא ומה מקום יש לשנוא אותם כל כך בשנאה כבושה ארוכה כל כך הלא בני בבל לא רצו בגאולה כזו ע"י כורש רק בגאולה של הקבה"ו בעצמו ובנס נגלה ומפורסם אלא ע"כ שבהדי כבשי דרחמנא למה לך דלמא הי' רצון הקב"ה שתבא דוקא באופן זה וא"כ מזה אתה דן גם למה שלפנינו באופן שאם המלכים נותנים רשיון על ביאתנו לארצינו זהו רצון הבורא ומזה ישתלשל מה שהי' מוכן להשתלשל בימי כורש אלמלי הי' ביאת כולם ורק עלינו לראות שתהי' ביאת כולם בעזה"י ואז נשיג חפץ נפשינו להיות גאולה שלמה בעזה"י וזה ראי' שאין עליה תשובה.
וזה הי' נמי טעמו דר"י בן חנניא כמובא במד"ר תולדות שהבאתי לעיל בפ"ב דבימיו נתן המלך רשות לעלות לא"י ולבנות ביהמ"ק וקיבלה ריבנ"ח אף דידע דיותר מגאולה שלישית לא יהי' וע"כ דמזה ישתלשל הגאולה השלמה ועיין כתובות דף קי"א שאחד מן השבועות שהשביע הקב"ה את כנס"י שלא ירחקו את הקץ ופרש"י שלא ירחקו את הקץ בעונם לישנא אחרינא שלא ידחקו גרסינן לשון דוחק שלא ירבו בתחנונים יותר מדאי (עיין בח"ס ח"ו סי' פ"ו שפירש כונת רש"י במ"ש יותר מדאי היינו כמו יוסף דילי ריינא וכדומה אבל להתפלל בכל יום חובה עלינו וכן מצאתי בישמח משה החדשים על שה"ש שפ' ג"כ כן, שניהם לדבר אחד נתכוונו) ועיין פייט לשחרית דיום א' דפסח דאמר "רחוק דחוק השבעתי אתכם" נראה דהפייטן נקט שני הגירסות לאמת דעל שניהם נשבעו והפייטן בעצמו שם באות ל' מפורש שלא לדחוק את הקץ ר"ל שלא לצאת קודם זמנם כבני אפרים ולא בפרש"י הנ"ל עכ"פ מבואר מהפייט דגם הגירסא שלא ירחקו את הקץ ג"כ אמת ומה שפירש רש"י שלא ירחקו בעונם קשה לכאורה דאם כונתו על סתם עונות למה על זה שבועה חדשה הלא כבר נשבעו ועומדים על זה מהר סיני שלא לחטא וגם כתיב לא תעשון כן לה' אלקיכם ופרש"י וכי תעלה על דעתך שישראל נותצין את המזבחות אלא שלא תעשו כמעשיהם ויגרמו עונותם למקדש אבותיכם שתחרב עכ"ל וידוע מהירושלמי פ"ק דיומא כל יום שלא נבנה כאלו נחרב בימיו א"כ כבר נשבענו על זה שלא להרחיק את הקץ בעונינו מקרא זה דלא תעשון א"כ דברי רש"י הנ"ל צריכין ביאור ונראה בכונת רש"י דלא על סתם עון קאי אלא על עון דנוגע בקץ עצמו וכמו שכתב המהרש"א ביומא ד' ט' בפירוש חז"ל ראוי הי' לעשות נס בימי עזרא אלא דגרם החטא היינו ראוי הי' להיות גאולה דעזרא גאולה נצחית אלא דגרם החטא היינו החטא שלא עלו כולם וכן הבאתי לעיל בפ"ב בשם הכוזרי שאמר כן ועי"ז נתרחק הקץ האמיתי ועל זה בא השבועה הנ"ל שלא ירחקו את הקץ בעונם שאם ימצא להם שעת הכושר לעלות ע"י רשיון המלכים יקבלו רשיון זה ויעלו כולם כדי שישתלשל מזה גאולה נצחית ולא יעשו כמו שעשו בימי עזרא שרחקו את הקץ בעונם שלא עלו כולם ומכש"כ אם לא ירצו כלל לקבל את הפקודה ח"ו שירחקו בזה את הקץ וזה אמת בביאור דברי רש"י הנ"ל ודוק.