ט) ועתה בזמנינו שנעשה התעוררת לשוב לארץ אבותינו וגם חזרו בפועל ועושין מעשה בבנין הארץ בודאי נקיים בזה נבואת הושע ואחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה"א ואת דוד מלכם היינו בקשו ממש וכמו שביארתי לעיל משמעת תיבת בקשו בפועל ומעשה ידיהם וא"ת הא בפסוק נאמר ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם והלא בעוה"ר אלו הבונים אין זכר להם לבקש את מלכות שמים ואת דוד המלך וגם התנהגותם מורה על זה, על זה אשיב לך עפי"מ שמבואר במדרש שה"ש אל תראוני שאני שחרחורת שזפתני השמש אמרה כנס"י לנביאים אל תראוני בשחרורותי ולהגיד דלטורי על ישראל שזפתני האומות היינו שאין שחרורותי בפנימיותי אלא רק שזפתני השמש היינו האומות שנתגדלתי בין האומות וקלטה חיצוניותי את סוגיהם אבל בפנמיותי אני לבנה ונקיה חיינו שאין חידוש באלפי השנים שנתגדלתי בין הגוים שלמדתי ממעשיהם הרעים כדכתיב ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם אבל הנפש הישראלי זרע אברהם יצחק יעקב המה טהורים בפנמיותם ומשתוקקים לחזור למקורם רק אינם יודעים הדרך לשוב אל הטהרה מפני שהרגילו בגידול הגוים ואינו דומה לעת שהיו בארצם וראו וידעו את דרכי התורה ע"י הסנהדרין יושבי כסאות למשפט התורה והיראה ומאסו בם ובתורת ה' ולא שמעו לקול נביאיהם ע"כ התחייבו לילך בגלות אבל עתה דור של גליות שנתערבו בם ונולדו בגוים ולא ראו ולא שמעו ואין חזון למו בכבוד ה' אין ראי' ממה שאין הולכין בדרך התורה דמשום מיאוס הוא רק דנשחרו ממעשי הגוים וכבר הבאתי בשם רבינו המקובל מקאמארנא דנשבע בחיי עולם דהמה כתינוק שנשבה בין העכו"ם דאנוסין על הכל ושוגגין על הכל ובאמת גם הרמב"ם בה' ממרים כתב כן על אלו שכבר נתגדלו במנהג הגוים שמצוה לקרבם כי המה כתינוק שנשבה בין העכו"ם אבל המה זרע אברהם יצחק יעקב ומצוה לאהוב אותם על כן אלו בודאי אינם נמאסין בעיני הקבה"ו ועיין מדרש ילקוט איכה שאמר בפסוק בית ישראל יושבים על אדמתם ויטמאו אותה אמר הקבה"ו הלואי יתוון? בני עמי בארץ ישראל אעפ"י שמטמאין אותה עכ"ל הייגו נמי על פי כונה זו שכעת ששהו כל כך זמן רב בין הגוים המה כלא יודעין מחומר האיסור ואנוסין על הכל ואינו דומה למעשה החוטאים בזמן הבית וזהו לחוד שמחבבין את הארץ ואינם רוצים בארץ אחרת רק בארץ אבותינו ומוסרין נפשם עליה כידוע דכמה וכמה מתו עבור הארץ כמו ששמענו בזמן הפרעות של הערביים וכמה מן בני ישראל שעמדו לנגדם ומתו על ידיהם אמרו קודם יציאת נשמתם בזה"ל אין דבר טוב למות בעד ארצינו ועיין ח"ס בתשובה שהביא הגמרא דסנהדרין דישראל שנהרג ע"י עכו"ם אפילו הי' רשע וגרוע נקרא קדוש וכש"כ אלו שהערו נפש למות בעד ארצינו (עיין ספרי זוטא פ' בהעלותך סי' ל"ג ר' שמעון אומר בא וראה חיבתו של ארץ ישראל כמה היא חביבה שכל מי שהולך למלחמה הרי הוא רץ והולך כשהוא מגיע למלחמה הרי רגליו משתברות אבל ישראל אינו כן אלא כשהיו קרובין לא"י היו רגליהם נושאות אותם ואמרו אלו לאלו אילו אנו נכנסין לא"י ומתים מיד אין אנו כדאי שאנו נכנסין אל המקום אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו עכ"ל וממש כן עשו אלו הקדושים שנהרגו במלחמת הערביים כדברי ר' שמעון הנ"ל) הכי יש ספק שבן עוה"ב המה והכי לא עדות ברורה הוא דאע"ג איהו לא חזי אבל נפשו נפש הישראלי שבקרבו חזי ומשתוקק לחזור למקורה וכבר אמרו כל הדר בא"י דומה שיש לו אלוק היינו אפילו אינו יודע ומבין לבקש בפיו את אלקית אבל נפשו בקרבו מרגיש הצורך לזה ועל זה רמזו בתיבת דומה שאמרו היינו אף שלפי הנהגתו אינו כן ועל כן כיון שמבקשים את ארץ ישראל הוי בכלל ג"כ ובקשו את ה' אלקיהם וגם דוד מלכם כי זה יביא את זה לכונן מלכות בית דוד ולבנות ביהמ"ק אחר ההזדככות ברוב ימים ויקוים בנו נביאת הנביא ומשתי את עון ישראל ביום אחד וגם כבר כתב האלשיך ור" בדרשותיו דבצירוף כל כלל ישראל זה עושה מצוה זאת וזה מצוה אחרת נתכללו כלם יחד בכל המצות והלא יש בכלל ישראל באמת אנשים בעלי השגות שיודעין ומבינים בפירוש לבקש שלשתן ובין כללות ישראל אם יצטרפו כלם יחד יקוים היטב נביאת הנביא בזאת ואחר ישובו ישראל ובקשו את ה"א וכו' ואם גם יעשו כלם בפועל יחד פעולות לזה וכמו שבארתי לעיל אז יבא הסיוע מן השמים כמו שהי' אצל יעקב אבינו ונראה סימן לטובה עד שנזכה לגאולה שלמה בב"א וזהו מה שרציתי לבאר בזה כי עיקר הכל הוא שכלנו יחד נשתוקק לחזור לארצינו וגם נעשה לזה פעולות מצדנו כל מה שבכחנו אז יגמור ה' בעדנו ויביאנו ויטענו בהר נחלתינו ועיין רמב"ם בפיה"מ בפ"א דסנהדרין שכ' דהקבה"ו יעד שישיבו שופטינו כבראשונה ויועצנו כבתחלה ואח"כ יקרא לך עיר הצדק וזה יהי' בלי ספק כשיכין הבורא יתברך לבות בני אדם ותרבה זכותם ותשוקתם לשם יתברך ולתורה ותגדל תומתם לפני בא המשיח כמו שיתבאר זה בפסוקים הרבה במקרא עכ"ל הק' הרי דכתב רבינו הרמב"ם דהקבה"ו יכין את לבות בני אדם עוד קודם ביאת המשיח שיהי' כוספים וחומדים לעשות רצונו ולקיים תורתו וזה יהי' אחר שיתקבצו לארצו וכמו שהבאתי לעיל בשם הח"ס שכ' דמשמע מרמב"ם בפ"א דסנהדרין דעוד קודם ביאת בן דוד יהי' קיבוץ ישראל בא"י ואחר שיהיו בארצם יתן ה' בלבם רוח טהרה לטהר לבבם מטומאת אויר העמים שיכספו וישתוקקו לידבק בו יתברך ולעשות רצונו ולקיים כל מה שכתב בתורה והוא על דרך שהבאתי למעלה בשם האוה"ח הק' דענין מילת הלב שיעדה התורה תהי' אחר שישבו בארצם הק' ואחר כל זה אין להתחכם כלל בזה רק אנו נעשה את שלנו לשוב ולחזור לארצנו ולהשתתף עם כל כלל ישראל החוזרים להתיישב בארץ אחוזתנו יהיו מי שיהיו וכמו שעשו בעליית הגולה בימי עזרא ושי"ת יעשה את שלו שיכין את לבנו לאהבו ולעבדו ולעשות רצונו בלבב שלם ורבינו הח"ס בדרשותיו לימי הספירה כתב בביאור פסוק תעיתי כשה אובד בקש עבדך מצותיך לא שכחתי עפ"י מה דקיי"ל בב"ק דף קי"ח דבגונב שה מעדר והחזירה לא יצא ידי מ"ע דהשבה עד דיודיע לבעלים אף שלא הי' לבעלים ידיעה מהגנבה לא סגי בהשבה עד דמודיע אותו שהחזיר את השה ומפרש רב חסדא הטעם משום דנקוטי ליה נגרי ברייתא ופרש"י משום דהרגילה לצאת מהעדר והבעלים לא יעדו מזה ולא יזהר לשומרה יותר משה אחר שלא יצאה מעולם מהעדר וכן קיי"ל בש"ע חו"מ להלכה ומפורש בירושלמי דאם יש בעדרו תיש זקן ההולך לפני הצאן או פנדורא וכדומה באופן שהטלה הנגנב מכיר עדרו אז מועיל השבה כל שהוא דאע"ג דכבר נקיט לי' נגרי ברייתא מ"מ בקל חוזר לקדמותו להרגיל עם עדרו ע"י סימנים הללו עיי"ש, והכא נמי אעפ"י שחטאו ישראל ע"י שאור שבעיסה ושיעבוד מלכיות ונקטו להו נגרי ברייתא לצאת חוץ מדרכי התורה ותעו כשה אובד מ"מ חלילה לומר שהחזרה קשה לנו כי מצותיך לא שכחתי וברמז קל שנרמז לנו עדיין אנו זוכרים וחוזרים לימי נעורתינו מתרפקת על דודה ית"ש עכ"ד ודפח"ח ודברי אלקים חיים הנה והיינו כדברינו הנ"ל שבקל ישובו אל ה' ותורתו בהכנת לבבם לטובה, וכדברי רבינו הרמ"ם הנ"ל אמן, כן יאמר ה' אחר שנשוב כולנו לארצנו הקדושה.
עיין ברכות פ"ק גבי ישעי' הנביא דאמר לחזקי' המלך צו לביתך כי מת אתה ולא תחי' כי מת אתה בעוה"ז ולא תחי' לעוה"ב א"ל מאי כולי האי א"ל משום דלא עסקת בפו"ר א"ל משום דחזאי ברוח הקודש דנפקי מנאי בנין דלא מעלי א"ל בהדי כבשי דרחמנא למה לך מאי דמפקדת אבעי לך למיעבד ומאי דניחא קמי' קובדב"ו ליעבד עיי"ש ודכ"נ כן בנדון דידן כיון דכל ישראל מיפקד במצוה זו לעלות לא"י ולבנות את ארצינו הקדושה יאמר כל אחד לעצמו מה דאני מפקיד מקבה"ו אנא עביד ומה דניחא לי' לקבה"ו ליעבד וכמו דלא נפטר חזקי' ממ"ע דפו"ר בטעם דחזא דנפקי ממנו בנין דלא מעלי כמו כן אין שום בר ישראל יכול לפטור עצמו ממ"ע דבנין הארץ מכח הטענה משום דירא מבנין דלא מעלי ח"ו דהוא עושה ציווי הבורא בזה ובענין השני' יאמר בהדי כבשי דרחמנא למה לי ובאמת מצוה גוררת מצוה ויעמוד לו זכות מצות ישוב הארץ דגדולה מכל מצות התורה כמבואר בספרי דיזכה גם לבנין מעלי דשי"ת יכין את לבות בני עמנו עיין תנדב"א פ"ח שהביא ג"כ מעשה זו דישעי' עם חזקי' וסיים בזה"ל לכן ישא אדם אשה כדי שיהיו לו בנים וילמוד מחזקי' אעפ"י שידע בדעתו ברוה"ק שלא יהיו לו בנים הגונים ולפיכך נתן דחוים לפני המקום אפ"ה הי' נענש אם לא הי' נושא אשה עכ"ל וכמו כן גבי בנין הארץ הוא ג"כ כן הוא יעשה את חיובו לפני המקום ושום דחוים וטעמים אינם יכולין לפטרו מחיוב זה ואם מתרשל בזה לא יפטור מעונש ח"ו כמעשה דחזקי'.
וכן כתב הגאון הצדיק הקנאי היותר גדול מו"ה עקיבא יוסף ז"ל בעל לב העברי חתן הגאון הצדיק רבינו הלל מקאלאמייא בספרו תוספות בן יחיאל על התנדב"א ספר נפלא מאד וזה לשונו בפכ"ט על התנדב"א שכתב ברוך המקום ב"ה וב"ש שאין לפניו משא פנים בשביל אותה בכי' של חנם שבכו ישראל נקבע להם בכי' לדורות וכתב הנ"ל בזה"ל אמנם אין חכמה ואין עצה ואין תבונה לנגד ה' אם גם כל החכמות וסברות שלהם נגד ארץ ישראל הכל כעצת המרגלים הם בטל ומבוטל כי אנו אין לנו כי אם לעשות רצון בוראנו כמצותיו לבד אחרי כי בחר ה' בציון טובה הארץ מאד הן בגשמיות הן ברוחניות ושומר מצוה לא ידע דבר רע אחרי נכנס לשם כאשר צונו ה"א אני פי מלך מלכי המלכים הקבה"ו אשמור וכח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים כלומר מסר לעמו הכח לתת להם נחלת גוים והם צריכים להשתדל עליו כי גדולים מעשיהם של צדיקים כפרש"י כתובות ד' ה' יותר ממעשה שמים וארץ כי כאשר נעשה מן בורא עולם אין זה תפארתם כמו עם מעשי ידינו כוננה עלינו וכל סדר גאולה הכתוב ביחזקאל ל"ד ל"ו יוכיח לך כן לברך את מעשי ידיך עכ"ד.
ועיין בכפר אהבת יונתן בהפטרת בלק בפסוק והי' שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת ה' והאריך בביאור פסוק זה ותוכ"ד הוא דישעי' הבטיח לנו בנבואתו והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה' בסוסים וברכב ובצבים ובפדרים ובכרכרות על הר קדשי ירושלים אמר ה' וכו' וגם מהם אקח לכהנים ללוים אמר ה' ופירש האברבנאל דזה קאי על היהודים האנוסים במדינת ספרד ופורטוגאל ואף כי נטמעו בין הגוים גם מהם יקח הקבה"ו לעתיד לכהנים וללוים ויכניסם תחת כנפי השכינה ואף שאלו היהודים אין להם התעוררת מלמטה כלל כי כבר נטמעו וגם נתערבו בגוים ולמדו ממעשיהם אעפי"כ יתעוררם הקבה"ו מלמעלה ליתן יראתו בלבם לאהבה וליראת אותו והנה ההפרש בין טל ומטר הוא שאין טפה של גשמים יורדת מלמעלה שאין כנגדה עולה מלמטה כמש"ה ואד יעלה מן הארץ וא"כ צריך התעוררת התהום בתחלה משא"כ הטל הבא מאת ה' בלתי התעוררת מלמטה וא"כ לעתיד יהי' דוגמת הטל דיתן ה' רוח טהרה בלבם בלי התעוררת מלמטה תחלה וזה שאמר הנביא והי' שארית יעקב בקרב עמים רבים ר"ל אלו היהודים שנטמעו בקרב רבים עמים ואין להם התעוררת לשוב לה' מצד עצמם יהי' כטל הבא מאת ה' בלתי שום התעוררת מלמטה כלל עכ"ד וזה ממש כדברי רבינו הרמב"ם הנ"ל שה' יכון את לבות בני אדם אף קודם ביאת המשיח אחר שיתקבצו לא"י שיהיו כוספים וחומדים לעשות רצונו יתברך וד"ל.