כי היכי דאמרינן רואין את מינו כו' למאן דאית ליה מין במינו לא בטל ביאור הדבר כתבתי בפרישה ע"ש והנדון מחולק מהראיה בג' דברים הא' שהראיה לא מיירי בשפיכה וכאן בנדון איירי בשפיכה הב' שהראיה צריך להיות שאינו מינו ס' כנגד האיסור לבטלו וכאך א"צ אלא רוב הג' שהאינו מינו צריך להיות ס' נגד האיסור בלי צירוף מינו דהא במינו ס"ל דאין לו ביטול ובנדון דידן אם יש רוב במינו עתה תלינן להקל ואמרינן דמתחלה קודם שפיכה היה ס' בין הכל יחד במינו ושלא במינו דהא אליבא דר"ת קיימינן דס"ל דיש לו ביטול במינו וק"ל: