כתב הרמב"ם אבל אם ניער כו' ונראה שא"צ רק שינער או יכסה מיד כו' מהרי"ן חביב יישב דברי הרמב"ם דלק"מ דגם הוא סובר שא"צ ניעור כו' אלא מיד והא דכתב אבל אם ניער מתחלה ועד סוף גררא דלישניה נקטיה דבריש דבריו כתב אם אין בחתיכה ס' אם ניער לבסוף אסור הכל אם אין ס' בקדרה לבטל החתיכה ושם הוכרח לומר ניער לבסוף דאי ניער בתחלה כל הקדרה מצטרף לבטל טיפת החלב ואי לא ניער גם לבסוף אין שאר הקדרה נאסר מן החתיכה הלכך הוכרח לומר בריש דבריו אם ניער לבסוף לכן אמר בסיפא אבל אם ניער מתחלה ועד סוף ר"ל שאם ניער מתחלה אף אם ניער גם בסוף שרי הואיל וניער בתחלה. גם י"ל דהכי קאמר אם ניער ר"ל שהוא מנוער מתחלה ועד סוף ור"ל שניער מתחלה עד שנתבלבל בכל הקדרה וממילא מנוער הוא הטעם מתחלה ועד סוף וק"ל ואגב רישא קאמר לשון שאינו מדוקדק ועוד י"ל דגם רבי' לא פליג אדברי רמב"ם בזה אלא לפרש דבריו וה"ק ונראה דהרמב"ם שכתב שינער מתחלה כו' אינו ר"ל שצריך וכו' וק"ל: