אם הוא טריפות שאפשר שלא אירע לה אלא עתה יש מפרשים שמ"ש שלא אירע לה אלא עתה ר"ל לאחר שחיטה דנמצא שהיתה בחזקת כשרות כל זמן חיותא ולפ"ז א"ש מה שמסיק רבינו אבל אם ידוע שקודם שחיטה נטרפה שתולה בקודם שחיטה אפי' אינו ידוע ומוחזק שודאי נטרפה קודם החליבה מ"מ כיון שיצתה מחזקות רוב בהמות כשרים הולכין באיסור חלב לחומרא וזהו שמסיק אח"כ בשם הרשב"א וז"ל כיון שא"א לומר שעכשיו ממש נטרפה. ואין נראה דאם כן קשה גם הבהמה תהא מותרת הואיל ואוקמיה לה אחזקת כשרות עד אחר שחיטה ואין לומר דחלב שרינן מכח ס"ה דחד ספיקא דלמא לאחר שחיטה נעשה ואת"ל קודם דלמא לאחר שנחלבה משא"כ בבהמה עצמה שאין מקום להתירה אם נעשה קודם שחיטה דא"כ לא הו"ל לרבינו לומר הטעם משום דבהמה בחזקת כשרות עומדת אלא הל"ל הטעם משום ס"ס ואין לומר דאה"נ דהבהמה מותרת דהא רבינו כתב דאמרינן השתא נטרפה משמע שהבהמה טריפה ועוד דאם איתא שהבהמה כשרה לא הו"ל לרבינו לכתוב דין חלב שלה שהיא מותרת דמהיכי תיתי לן לאסור החלב מבהמה כשרה ועוד שאין טעם לדבר לתלות שלאחר שחיטה ניקבה מאחר שאינה זזה ממקומו אלא ודאי עכ"פ מחיים ניקבה רק בסמוך לשחיטה תלינן כאילו נעשה לאחר שחיטה. ע"כ נ"ל כמ"ש בפרישה ושם מיושב ג"כ הא דמסיק אבל אם ידוע שקודם שחיטה וכמ"ש הכל בפרישה: