לשון הרמב"ם כו' (וחוטי העוקץ כו' כתב הב"י דזהו מה שאמרו הגמרא חוטין שבעוקץ אסורין ופירשו הרמב"ם דהוא אסור משום דם אבל רש"י פי' שהן אסורין משום חלב ותמה בעל ש"ג בפרק ג"ה דף תש"ז ע"ב על הטור דמאחר שכתב לעיל סימן ס"ד בחוטי העוקץ ארש"י והן אסורין משום חלב איך כתב כאן פי' הרמב"ם דאסורין משום דם הא יש נפקותא גדולה ביניהן דאם הן אסורים משום דם די להן בחתיכה ומליחה אבל כשהן אסורים משום חלב לא די להן בחתיכה אלא צריך ליטלם וחילוק זה הוא בהדיא בגמרא והביאם ב"י בריש הסימן. ויש ליישב דרבינו ודאי סובר שהן אסורין משום חלב ולא הביא לנו הרמב"ם רק מחמת חוטין האחרים להשמיענו שהוא סובר שיש איסורי בכמה חוטין משום דם מלבד חוטין הנ"ל וק"ל עכ"ה) קרום שעל הבצים לאחר ל' יום כו' אסורים יש לדקדק למה לא חילק ג"כ כמו שחילק רבינו בסמוך אם יש בהן כמו חוטין אדומין אם לאו ונראה ליישב דהגמרא ורבינו שחלקו וכתבו דגם לאחר ל' יום אינו נאסר אא"כ יש בו חוטין אדומין מיירי לענין אם נתבשל הביצה עם הקרום דע"ו קאמר דלא אסרינן לה אם אין בה חוטין אדומין והרמב"ם איירי בקרום לחוד או אם יבשל הביצה לכתחלה עם קרומו ובזה סתם וכתב דאסור מאחר דלאחר ל' יום יש בו לפעמים חוטין אדומין למה נבשלנה לכתחלה אף אם אין רואין בו חוטיו אדומין: