ורוב זה צריך שיהא רוב עביו ורוב הקיפו פי' יש עצם שאינו עגול כו' לשון הגמרא כתבתי בפרישה וז"ל הרא"ש נראה שאין הדבר תלוי ביציאת העצם כמו שפירש"י אלא ברוב בשר קיים החופה את רוב העצם אלא דפליגי אי משערין ברוב עביו או ברוב הקיפו דלפעמים אין העצם עגול ממש אלא רחב מצד אחד והולך ומיצר מצד אחר וכשהוא מיצר הרבה אז הוי רוב הקיפו טפי מרוב עביו ואז משערינן ברוב הקיפו וכשהוא מיצר מעט אז הוי רוב עביו טפי מרוב הקיפו ואז משערינן ברוב עביו וכתב ב"י ע"ז ז"ל וכן פירשו התוס' (ודלא כפירש"י שהוא דחוק) וכתב רבינו ירוחם דלפירוש זה אין אנו חוששין אם יצא העצם דרך הנקב וכתב עוד דלפי' זה עביו נקרא עובי העצם והקיפו חוט המקיפו. ודרך רבינו כפירוש זה דתוס' והרא"ש וכך ביאור דבריו שהעצם בקצת מקומות אינו שוה בעיגול אלא רחב מצד אחד והולך ומיצר מצד שני ואם בשר החופה בצד הרחב אז חופה רוב עביו ואינו חופה רוב הקיפו וז"ש אז רוב עביו יותר מרוב הקיפו כלומר אז חופה יותר לרוב עביו ממה שחופה את רוב הקיפו ואם הבשר הוא בצד שמיצר אז חופה יותר לרוב הקיפו ממה שחופה לרוב עביו ופסול עד שיחפה גם לרוב עביו עכ"ל. והנה מ"ש ב"י וכך ביאור דבריו נראה דכיון בזה לפרש דברי רבינו כמ"ש בפרישה ומ"ש ב"י שכן הוא פירוש של התוס' והרא"ש והתוספות סתמו דבריהן בזה וז"ל התוספות בפרק בהמה המקשה (חולין דף ע"ו ע"ב) רוב עביו ואמרי לה רוב הקיפו זמנין דמשכחת לה זה בלא זה שאין העצם עגול לגמרי אלא מרחיב מצד אחד ומיצר מצד אחד ובקונטרס פירש בע"א עכ"ל התוס' וגם דברי הרא"ש סתומים הן וכתבתי בסמוך ונראה לבארם ע"פ הדרך שכתבתי בפרישה מ"ש אלא דפליגי אי משערינן כו' קאי על מ"ש בגמרא כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן רוב עביו ואמרי לה רוב הקיפו וקשה להרא"ש במאי פליגי הלא ברוב עביו נכלל רוב הקיפו וכן להיפך ע"ז כתב נראה דפליגי כו' ומ"ש דלפעמים אין העצם עגול ממש כו' ר"ל שהעצם הוא רחב מצד אחד ומצד השני הוא מיצר כמ"ש בפרישה ומ"ש וכשהוא מיצר הרבה אז הוי רוב הקיפו טפי מרוב עביו ר"ל כשהמיצר הרבה מגולה לפי שהבשר החופה הוא מונח ברוחב העצם ונוטה מעט מכל צד למיצר נמצא שהצד השני מהעצם שהוא מיצר הרבה מגולה אז הוי רוב הקיפו טפי מרוב עוביו ר"ל שאם באנו לשער עד שיחפה רוב הקיפו והוא רוב חוט המקיף כל העיגול של העצם צריך לזה טפי ממה שצריך לרוב עביו דהיינו לכסות רוב עביו שהוא רוב חלל העצם עצמו כשנשערנו בקוים הואיל וצד הרוחב מכוס' ששם נכנס הרבה מעובי העצם שמרוב החלל ולכן פליג ואמרי לה כו' ומצריך רוב הקיפו משום דכשבשר החופה מצד הרוחב כשהוא מכסה רוב הקיפו כ"ש שרוב העובי מכוסה כמ"ש. ומ"ש וכשהוא מיצר מעט אז הוי רוב עביו טפי מרוב הקיפו ואז משערינן ברוב עביו ר"ל כשבשר החופה הוא מצד המיצר הרבה שחופה צד עצם המיצר משני צדדים ובצד הרחב יוצא לחוץ ועוד מעט מכל צד סמוך לרוחב שהוא ג"כ מיצר שלא מכוסה והוא הנקרא מיצר מעט ואז הוי רוב עביו טפי מרוב הקיפו ר"ל שיותר בשר צריך כשרוצה לחפות רוב עביו דהיינו רוב חלל העצם ממה שצריך כשרוצה לכסות רוב הקיפו דהיינו רוב חוט המקיף כל העצם משום דהואיל ובשר החופה הוא מצד המיצר נמצא שרוב חוט המקיף כלה כשמכסה משני צידי המיצר וחלל העצם מכוסה מעט לפי שמעט מן חלל העצם בצד המיצר ולכן אמר רב דימי משערינן ברוב עביו דאם רוב עביו מכוסה כשהבשר החופה מצד המיצר אז גם רוב הקיפו מכוסה כמ"ש אבל אם רוב הקיפו מכוסה אפשר שעדיין לא מכוסה רוב עביו וע"ז מסיק ואמר רב פפא הלכך בעינן רוב עביו ורוב הקיפו ר"ל שצריך שיהא בשר חופה רוב הכולל שניהם. ולשון הרא"ש שכתבתי הוא כמו שהביאו ב"י אבל בספרי הרא"ש שבידינו לשון הרא"ש קצת בע"א וז"ל דלפעמים אין העצם עגול ממש אלא רחב מצד אחד והולך ומיצר מצד אחד ורוב הקיפו הוי טפי מרוב עביו ואז בעינן רוב הקיפו כשהוא הולך ומיצר הרבה וכשהוא מיצר מעט אז הוי רוב עביו טפי מרוב הקיפו עכ"ל והכל עולה בסגנון אחד אלא שהוא שינוי בלשון שמלשון הרא"ש משמע דמתחילה לא בא אלא ליישב איך מצינו שרוב הקיפו טפי מרוב עוביו משא"כ לפי מה שהביא ב"י לשון הרא"ש שכתב בו "כשהוא מצר הרבה "וכשהוא מצר מעט כו' דלמשמעות לשון זה בא ליישב שניהן בשוה דלפעמים עביו טפי מהיקף ולפעמים איפכא וה"ט שהרא"ש שקאי אגמרא ליישב מאי בא האמרי לה רוב הקיפו להוסיף לכך תפס בלשונו תחילה לרוב הקיפו אבל הב"י שבא כמושלם לפרש דברי רבינו שכתב דבעינן תרווייהו רוב עביו ורוב הקיפו לכך שינה לשון הרא"ש וכתב קצת בסגנון אחר ודוק וכתבתי כל זה לאפוקי ממה שראיתי רבים חשובין בעיניהן שולחים יד בל' הרא"ש ומגיהין אותו ע"ד שכתבו והביאו ב"י בסימן זה לכן בארתי שאדרבה לשון הרא"ש במקומו מכוונין טפי המה וק"ל גם מ"ש בפרישה דקשה לרבינו מאי בא האמרי לה רוב הקיפו להוסיף כו' ללא צורך כתבתיהו שרבינו בא כמושלם להודיענו שיש חילוק בין צריך תרווייהו לחד מנהון וקמ"ל דבעינן תרווייהו וכמ"ש וכל זה כתבתי לשיטת ב"י. אבל מ"ו פירש דברי הרא"ש בע"א בא"ו שלו וע"ז הדרך יתבארו ג"כ דברי רבינו וז"ל מורי בא"ו שלו על דברי הרא"ש דהנה מ"ש ואז בעינן רוב הקיפו כשהוא מיצר הרבה ר"ל שאם חופה הבשר באותו מקום שהוא מיצר הרבה אז לא סגי ברוב עביו עד דהוי נמי רוב הקיפו ואם החיפוי בשר באותו מקום הרחב שאינו מצר אלא מעט אז לא סגי ברוב הקיפו ובעי נמי רוב עביו וכן משמע בהדיא בי"ד כו' עד וזהו עיקר הפירוש ע"ד הנכון עכ"ל וביאור דבריו שהוא סובר פירוש עוביו היינו גובה העצם כזה * ולפ"ז אם הבשר מקיף מצד הרוחב צריך יותר לכסות רוב הגובה דהיינו העובי ממה שצריך בשר אם באנו להקיף רוב היקף העצם (שהרי אפילו אם לא כיסה אלא החציה הוא רוב הקיפו ועדיין אינו רוב גובה הוא רוב עביו עכ"ה) ואם בשר החופה מצד המיצר אז צריך יותר לכסות רוב ההיקף ממה שצריך להקיף רוב העוביו דהואיל והבשר מקיף מצד המיצר אז יקיף רוב הגובה כאשר יגיע מעט מחציו לצד מעלה לצד הרוחב ועדיין לא הוקף רוב הקיפו לפי שכל צד הרוחב לא הוקף עדיין כן ביאר מ"ו דברי הרא"ש ועד"ז יתבררו ג"כ דברי רבינו שמ"ש ואם הבשר החופה הוא בצידו הרחב אז רוב עביו יותר מרוב הקיפו ר"ל שאז רוב שיעור עביו הוא יותר גדול מרוב הקיפו ויותר צריך כשרוצה לכסות רוב עביו דהיינו רוב הגובה ממה שצריך כשרוצה לכסות רוב הקיפו וכמ"ש ומ"ש ואם הוא במקום שמיצר והולך אז רוב הקיפו יותר מרוב עביו ר"ל שאם בשר החופה הוא בצד המיצר אז שיעור רוב הקיפו גדול ויותר צריך כשרוצה לכסות רוב הקיפו ממה שצריך כשרוצה לכסות רוב עביו וכמ"ש כ"ז בסמוך. ודע שרבי' ירוחם בנט"ו אות י"ח אחר שהביא דברי הרא"ש כתב עליו וז"ל לפי' זה עוביו נקרא גובה העצם והקיפו חוט המקיפו עכ"ל. נראה שהוא מכוון לבאר דברי הרא"ש כמ"ש בשם מ"ו וב"י הביא לשון רבינו ירוחם בסגנון אחר וז"ל דלפירוש זה עביו נקרא "עובי העצם שבמקום מלת "גובה כתב עובי אפשר לומר שהגיה ב"י כן לפי שיטת פירושו הנ"ל או אפשר לומר שכך היתה הגירסא בספרים שלו: וכתב רמ"א ואין אנו מכשירין הבהמה אם נשבר העצם במקום שאם נחתך שם נטרף אפי' אם מוקף בבשר מכל צד משום דאין הכל בקיאין בדין חיפוי אם לא בהפסד מרובה: