1
ור"ת כתב דלא קי"ל טבילה בזמנה מצוה כו' ובנימין זאב פסק דשרי ולא יראה לי דלא שרינן האידנא לטבול בשבת אלא בצירוף טעמא דפריה ורביה והכא דאסורים בפריה ורביה לא שריא ועיקר דאיכא למיחש לתקלה וק"ל מ"ו וכ"פ בש"ע (עיין במהרי"ק שורש ל"ה):
מהר"ם היה בעל ברית תוך ל' יום של אביו ורחץ בלילה שלפני המילה ונתן טעם לדבריו דהוי כרגל לגבי דידיה וחומרא בעלמא נהגו אבותינו ברחיצה מ"ו. הנדה בימי ליבונה תוך אבלה בתוך ל' תרחץ ותשנה הרחיצה קצת וחלוק לבן ודאי תלבש וסדין לבן תציע כדי שלא תבא לידי ספק א"ז מ"ו: