וכשאמרו במי שחוזר מאחורי המת לישב ז' פעמים כו' הם המה הז' מעמדות ומושבות הנזכרים לעיל וז"ל הגמרא בפרק המוכר פירות (בבא בתרא דף ק' ע"ב) אחתיה דרבי אמי בר אבא הויא נסיבא ליה לרב אויא שכיבה עבד לה מעמד ומושב אמר רב יוסף טעה בתרתי טעה שאין עושין אלא בקרובים והוא עבד אפי' ברחוקים וטעה שאין עושין אלא ביום ראשון והוא עבד ביום שני אמר אביי בהא נמי טעה שאין עושין אלא בבית הקברות והוא עשה בעיר רבא אמר בהא נמי טעה שאין עושין אלא במקום שנהגו והתם לא נהוג ובמקום שנהגו לעשות מותר לעשות אפילו בשבת כגון שקברו המת סמוך לכניסת שבת וחזרו עב"ה בשבת עכ"ל הגמרא. וז"ל הר"ן שם ד' ר"י ע"ב מכאן שבאותן מקומות שנהגו כשחוזרין מב"ה ונכנסין לעיר או לבית הכנסת ועומדין ממקום למקום ויושבין כאן מעט וכאן מעט ז' פעמים שטעות הוא וגם מה שנוהגין שבשבת יושבין על מקומן בב"ה מפני שאומרים שאסור לנהוג אבילות בשבת מנהג טעות הוא שהרי התירו מעמדות ומושבות אפי' בשבת ופי' הר"ש ז"ל הטעם מאחר שאין עושין אבילות אלא מעמדות ומושבות בלבד משמע שבישיבה בעלמא משום כבוד האבל אין בה שום חששא עכ"ל והב"י הביאו לקמן ס"ס שצ"ג וכתב (על מ"ש שאין משנין מקומן בשבת ע"ש עכ"ה) שאין הנדון דומה לראיה שהתם היו צריכין לישב בבית הקברות משום שהוא מקום רחב והיו מקבצין כל העם ולא היו יכולין להתאסף כולם בבית הכנסת כו' ע"ש ותמיה לי על דברי ב"י איך דחה את דבריו בקש הא שפיר מייתי ראיה דכמו שהתם עשו מעמדות משום שאין בו איסור בכה"ג לראות צד אבילות בשבת ה"נ דכוותיה ומיהו י"ל דשפיר דייק הב"י דשאני התם דודאי אין בישיבה ובעמידה שום צד אבילות מצד עצמו וגם אינו נרגש האבילות במה שיושבין על הקברות שמשום שהוא מקום רחב להחזיק כולם וא"א להם לישב במקום אחד שיחזיק כולם אבל בבית הכנסת מוכח שהכל רואין שהוא משנה מקומו משימין על לבן לומר שמשום אבילות הוא משנה דהא אם היה רוצה לישב במקומו מי הכריחו שלא לישב עליו וק"ל. ומ"ש שצריך לישב ז' פעמים מפני הרוחות כו' משמע שס"ל שזהו טעם ז' מעמדות ומושבות שהיו עושין מפני הרוחות שמלוות אותן וכבר כתבתי בריש סימן זה שגם הרשב"ם כתב שי"א הטעם זה והוא דחה אותו וא"כ צ"ע על מנהגינו: