אין עושין ב' הספדים בעיר אחת כו' אין עושין ב' קילוסים כן גרס ב"י וכתב ז"ל פי' כדי הספד לזה כו' ולפ"ז ק"ל דלא הו"ל לחלק לשני בבות אלא הול"ל אין עושין שני הספדים בעיר אחת אא"כ היה כדי הספד לזה ולזה כדי קילוס לזה ולזה ואף שי"ל שתפס רבינו לשון הברייתא דאבל רבתי שתני הכא וכמ"ש הב"י מ"מ אברייתא גופא יש להקשות כן ולכאורה היה נלע"ד דרישא כשעושין ב' הספדים בעיר אחת בב' בתים וסיפא איירי ששני הספדים המה בעיר אחת ובבית אחד על שני מתים דשיעור עם כדי הספד עולה לכאן ולכאן אלא שצריכין שיעור חזנים המספרים הקילוס לשני מתים וק"ל וע"ל ס"ס שנ"ד שוב עיינתי באבל רבתי פי"א שכתב שם ז"ל אין מקלסין שתי כלות בעיר אחת אא"כ יש כדי קילוס לזו וכדי קילוס לזו עכ"ל ומשמע דלאו אשעת מיתה קאי אלא אשעת חתנותן דמצוה לקלסן ולומר לפניהן כלה נאה וחסודה וא"כ לק"מ גם אחר זה כתב שם ז"ל המת והכלה שבאין זה כנגד זה מעבירין המת לפני הכלה כו' ש"מ דבכלה בשעת חתונה איירי ואז שייך קילוס מיהו ל' רבינו שכתב אין עושין שני הספדים בעיר אחת אא"כ כו" א"א לפרש כן וצ"ל שהיה לפניו גירסא אחרת א"נ י"ל שהוא מפרש דברי אבל רבתי אכלה או בתולה שמתה שעל כל בתולה היה מקלסין לפניה בשעת הוצאה כמו על כלה כמ"ש שם לפני זה ע"ש והשתא א"ש נמי דמתחלה כתב רבינו דאין עושין שני הספדין ר"ל השייך באנשים זכרים ואח"כ כתב אין עושין שני קילוסין ר"ל קילוס שייך בבתולות ונשים (אלא דק"ל מ"ש רבינו קילוס לזה שהוא ל' זכר דהול"ל קילוס לזו כלשון אבל רבתי עכ"ה) א"נ מ"ש ב' קילוסין ר"ל הספד של איש והספד של אשה או כלה דכל אחד יש לו קילוס בפני עצמו זה במעלתו וזאת ביפיה וחכמתה. ומ"ש לקמן ס"ס שנ"ד אין מנחמין שני מתים יחד אא"כ כבודן וקילוסן שוה ר"ל נמי באיש ואשה כל אחד השייך לו ובאבל רבתי אין שם תיבת קילוסן עיין שם פי"א: