1
והוציא ממנו ממון בעדותו פי' על פיו לבדו כו' וצ"ע דהכא פסק הש"ע כמ"ש רבינו דמנדין אותו עד שישלם ובח"מ ר"ס כ"ח פסק בש"ע דמנדין אותו אבל אינו חייב לשלם אם לא שידוע ששקר העיד ואין לומר דכאן מיירי דידוע ששקר העיד דאז דינו שישלם משא"כ בדין ישראל שלא בא לידי הוצאת ממון בעד אחד דאכתי קשה למה מנה כאן בהכ"ד דברים דמנדין עליהן לזה ששקר העיד ולא מנה לזה שאמת העיד שג"כ מנדין אותו אלא שאין מוציאין מידו ומדון הוצאת ממון לא איירי הכא ועיין בסמ"ע בח"מ סימן כ"ח דכתבתי ישוב לזה: