הלכך מותר להכשירו כדי שיטמא כו' וקשה הא כתב בסמוך בשם הרמב"ם אלא מניחין אותו שם עד שירקב ושמא יש לומר דהרמב"ם ורבינו חולקין בזה א"נ דהרמב"ם ל"ד נקט עד שירקב דהוא הדין אם ירצה להכשירו דיכול לעשות וכן אמרינן בירושלמי סתמא רבי פנחס מסאב לה ופדי לה ולא מחלק בין קודם מירוח לאחר מירוח וכן משמע מכסף משנה דהרמב"ם סובר גם כן כרבינו שכתב בפ"ב דהלכות מעשר שני על דברי הרמב"ם שכתב אלא מניחין אותו שם עד שירקב ז"ל וכתב הטור מעשר שני בזמן הזה מותר להכשירו כדי שיטמא והכי אמרינן בירושלמי בפ"ג דמעשר שני הלכה ששית רבי פנחס מסאב לה ופדי לה עכ"ל ומדכתב וכתב הטור כו' ולא כתב והטור כתב כו' משמע שאינם חולקין ולכאורה היה נראה לומר דכאן מיירי קודם מירוח ולהכי מותר להכשירו אבל אחר מירוח אסור להכשירו כדאמרינן לעיל גבי תרומה והרמב"ם איירי במ"ש שנכנס בירושלים ממקומות אחרים אם כן ודאי כבר נתמרחו הלכך אסור להכשירו משא"כ הכא דמיירי בבני ירושלים עצמן כמ"ש ז"ל ואם הוא בירושלים כו' אבל לשון מותר שכתב לא משמע וכן מהירושלמי משמע שאין חלוק אבל בספרים אחרים מצאתי שכתב בהן הלכך מוטב להכשירו כו' וא"כ שפיר נוכל לחלק בין קודם מירוח לאחר מירוח כמ"ש: