אבל כתב בתשובת הגאונים מדקאמר כו' ש"מ דלא קי"ל כרבי כו' דהא איכא מקום דאפי' ניקב לבד טריפה עיין פרישה וב"י כתב ע"ז והרשב"א בת"ה כתב שהראיה שכתובה בתשובת הגאונים דלא קי"ל כרבי מדקאמר גגו של זפק נידון כוושט אינה נכונה בעיני דדילמא ר' דוקא כשניטל למטה מן הגג והגג קיים עכ"ד. וקשה לפי מה שהבין הוא דעתם שפירשו דברי ר' שאמר ניטל כשר בגגו של זפק א"כ לפ"ז גם דברי חכמים שאמרו ניקב כשר מיירי ג"כ בגגו של זפק דעלייהו קאי ולמה הוקשה להם על רבי בניטל ולא הוקשה להם ג"כ על חכמים בניקב. דלמה יהא ניקב מותר בגגו של זפק. וא"ל שרשב"א הבין דברי הגאונים דקא מפרשי דברי ר' אזפק בלא גג והוקשה להם דבניטל כל הזפק בקל יבא לינקב גגו שהוא דבוק בו וע"כ לא הוקשה להם על חכמים שהם הכשירו ניקב בזפק ולא בגגו דא"כ מאי הקשה להם רשב"א דלמא רבי כשניטל למטה מן הגג הלא גם הם פירשו דברי רבי כך וצ"ע. וי"ל בדוחק דודאי הבינו דברי חכמים דאיירי בזפק לחוד אבל ר' דאמר אפי' ניטל כולו ל' זה משמע להו דר"ל "כולו עם גגו אפ"ה ס"ל דכשר דכן משמע ל' "כולו וגם מכח קושיא הנ"ל דהא א"א לחיות בנטילת כל הזפק ומ"ה היו מבינים דר"ל כולו הזפק וגם גגו מכל אחד מחציתו או רובו וק"ל: