אם יש לו עוד קמח יעשה עיסה מחמשת רבעים כו' ונ"ל דאם עשה עוגה קטנה פשיטא דמצטרף כמו שמצטרף עיסה קטנה לעיסה גדולה כדלעיל וכ"פ רש"י בסוף אלו עוברין לענין פסח שעושין עוגה קטנה ומפרישין ולא קאמר רבינו שצריך ה' רבעים קמח אלא היינו היכא שאינו רוצה להמתין עד שיעשה חלה ורוצה לאכול מיד הפת ורוצה להפריש מן העיסה אם כן הסברא נותנת שצריכה ה' רבעים דאי מעט עיסה אין שייך להצטרף עם הסל דרחוקה זה מזה אפוי ועיסה ודומה קצת לשני מינים שאין שייך שם צירוף אבל אם יש עיסה כשיעורו ששייך כאן מצות חלה בעיסה מאחר שיש כאן חלה על העיסה מצטרף העיסה להכשיר הכל ע"י חלה זו ודו"ק מ"ו וצ"ע מ"ש שאין רוצה להמתין עד שיעשה חלה ורוצה לאכול מיד הפת כו' הא חלת ח"ל אינה טובלת שמותר לאכול מהפת ולהפרישה אח"כ כמ"ש לעיל בסימן שכ"ג וי"ל דלעיל מיירי שמתחילה היה כל הפת מעיסה אחת אבל הכא העוגה או ה' רבעים שעושה הוא עיסה בפני עצמו ואין הפת הראשון נפטר מעוגה אלא ע"י צירוף וצריך שיהא שניהם ביחד קודם שיאכל מהפת:
האופה פשטיד"א מעיסה שלא הורמה חלתה ובתוכה בשר מותר להפריש מעיסה אחרת על זו ונפטר גם כן טעם העיסה הנכנס בבשר רמ"א וב"י כתב שכן מצא בתשובה: