ואיני מבין דבריו שגם כו' וב"י הקשה עוד דמ"ש משתי נשיו כו' בכ"מ פי"א דה' בכורים הקשה ג"כ קושיא זו ותירצה וז"ל שם והר"י קורקוס כתב שנ"ל גירסת הרמב"ם היפך מגירסא דידן וה"ג דתנא דידן כיון דבאיש א' וב' נשים הוא דמשכחת לה בב' אנשים לא משכחת לה לא מתני ליה וה"פ באיש א' ושתי נשים א' בכרה וא' לא בכרה וה"ה שכתב למעלה ילדו זכר ונקבה או ב' זכרים ונקבה אין כאן לכהן כלום שאני אומר כו' וקצת טעם י"ל בדבריו דכשהוא איש אחד ואיש זה נולד לו נקבה בודאי ה"ז אומר נקבה זו לבד ילדה אותה שלא בכרה וא"ת שילדה ג"כ זכר אני אומר שילדה נקבה תחלה ואין זה דבר רחוק ולפיכך פטורה כיון שיש לאיש זה אשה שבכרה שיש במה לתלות הזכרים או הזכר גם יש לו נקבה לומר שזו היא פטר רחם אותה שלא בכרה אבל בב' אנשים לא משכחת לה דכיון שזה לא בכרה אשתו ויש כאן ב' זכרים לפנינו ואין לזה אשה אחרת שבכרה לתלות אין פוטרין אותו כשיתלה באשת חבירו וזה שאמרו בב' אנשים לא משכחת עכ"ל גם מה שהקשה רבינו ואיני מבין כו' יש לתרץ דמ"ש הרמב"ם ילדו ב' זכרים ונקבה כו' ר"ל שידוע שכל א' ילדה זכר וא"כ איכא ב' ספיקות לחיוב דדילמא ילדה היא נקבה לחוד ליכא למימר וק"ל: