והאי שדך לא תזרע לאו בכלאי זרעים כו' י"ל הרמב"ם פ"א דהל' כלאים הזורע שני מיני זרעים כאחד בא"י לוקה שנא' שדך לא תזרע כלאים כו' עד כלאי האילנות הרי הם בכלל מה שנאמר שדך לא תזרע כלאים כיצד המרכיב אילן באילן כו' למדנו מזה דבמ"ש שדך לא תזרע כלאים מיירי בין בכלאי זרעים בין בכלאי אילן אלא דההיקש כלאים דבהמה לכלאים דשדה דממנו למידין דאסור אפילו בח"ל איירי דוקא בכלאי אילנות ובהרכבותן דומיא דהרבעת בהמה ומיעוט דשדך דמשמע דוקא בא"י ולא בח"ל קאי אכלאי זרעים וכמ"ש רבינו בסימן רצ"ו וכו אותא בהדיא בגמרא ספ"ק דקידושין והביאו ב"י והכסף משנה ז"ל כדשמואל דאמר בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים מה בהמתך בהרבעה אף שדך בהרכבה ומה בהמתך בין בא"י בין בח"ל אף שדך נוהג בין בא"י ובין בח"ל ואלא הא כתיב שדך ההוא למעוטי זרעים שבח"ל עכ"ל ונ"ל משום דכתיב שדך לא תזרע פשטא משמע דקאי אכלאי זרעים דאסורים בזריעה וגם דיוק דשדך קאי דוקא אכלאי זרעים מש"ה כתב הרמב"ם דעיקר הפסוק קאי אכלאי זרעים רק שמההיקש לומדים שאיירי ג"כ בהרכבת האילן ודוקא דומיא דהיקישא דהיינו הרכבה דומיא דהרבעה ומש"ה כתב הרמב"ם דכלאי האילנות הוא בכלל מ"ש שדך לא תזרע וק"ל. גם נלע"ד מוכח מזה דאם זרע זרע שני מיני אילנות בא"י לא גרע איסורו מכלאי זרע השדה ומה שממעט ההיקש היינו דוקא בח"ל וכמ"ש בסמוך ומ"מ יש לי ללמוד מזה שרבינו קיצר בלשונו במ"ש דהאי שדך לא תזרע לא בכלאי זרעים איירי כו' דלכאורה משמע מיניה דלא איירי כלל בכלאי זרעים וזה ליתא כמ"ש דעיקר קרא איירי בכלאי זרעים אלא ה"פ האי היקישא דפתח בה רבינו לא איירי בכלאי זרעים כו' ודו"ק: