1
תנו רבנן המשכיר בית לחבירו על השוכר להביא מזוזה וכשהוא יוצא לא יטלנו בידו ויצא ובעכו"ם נוטלה בידו ויצא (וכ"כ רבינו בסימן רצ"א מעשה באחד שנטלה בידו וקבר אשתו ובניו ארישא קאי מאלפסי ולא כר"י הפוטר השורר בית מעכו"ם ממזוזה אפי' מדרבנן מדכתיב ביתך ולא של עכו"ם מ"ו): ז"ל רמ"א (בסימן רפ"ז והוא מתשובות מהרי"ל ע"ש עכ"ה) המנהג שנתפשט במדינות אלו דרוב העולם סומכין על מזוזה אחת שעושין על כתח בתיהן ואינו נכון ואין להם על מה שיסמכו לכן כל ירא שמים יתקן ביתו כדינו בכל הפתחים החייבים וכמו שנתבאר ע"כ:
2
אלא אם כן הנשים רוחצות בהן כו' ודוקא אלו אבל חדר ממש כו' ויש מקילין ונ"ל דבמקום שהדלת מבפנים וכששוכבים הנשים סוגרים הדלת ונמצא המזוזה מבחץ חייב לכ"ע רמ"א המקילין הם המרדכי והסמ"ג ור"מ וב"י הוכיח דחייב ע"ש שכתב שכן עמא דבר: