1
הלכך אם קדם וטבל כו' הרי הוא בן חורין אבל העבד צריך ליתן לרבו שטר על הדמים כ"כ המ"מ וכתב הרשב"א דהיינו בטובל העבד בידים (ר"ל אם ידעו ב"ד או אחר שהוא עבדו של זה והטבילוהו שלא מדעת רבו לשם בן חורין חייבים לשלם לו מה דאפסדוהו מדינא דגרמי כ"כ ב"י בשם נ"י עכ"ה) אבל אם לא טבלו בידים אלא שהשיא עצה לעבד ופתוהו עד שטבל עצמו לשם בן חורין לא מצינו בשום מקום שיחייב אפי' בשוכר עידי שקר כ"ש זה עכ"ל. והא דאם קדם וטבל לשם בן חורין דקנה עצמו בן חורין דוקא שקנאו מן העכו"ם שאותו עכו"ם קנה אותו עבד על ידי שנמכר לו הוא עצמו אבל אם קנאו העכו"ם לזה העבד בדינא דמלכותא דקנה ליה לגופו אם חזר ישראל ולקחו ממנו לא קנה עצמו לבן חורין בטבילתו ב"י: