וכ"כ הרמב"ם אמר זכו בגט כו' אבל אמר תני לו כו' תימה דבח"מ סימן קכ"ה כתב רבינו איפכא דבשם הרמב"ם כתב שם דתן הוי כזכי במתנה ובשם רבינו תם כתב דתן במתנה לא הוי כזכי ויכול לחזור בו כו' ונראה דרמב"ם ארמב"ם לא קשיא דע"כ לא קאמר התס דהוי כזכי אלא לענין שאינו יכול לחזור בו וכה"ג אפי' בעבד נמי אינו יכול לחזור וכמ"ש רבינו כאן בשמו אף על פי שאינו יכול לחזור בו כו' וכמו שביאר בכסף משנה דסבירא ליה להרמב"ם דעבדא לא נפיק לחירות עד דמטא גיטא לידיה ורבינו תם אדרבינו תם נמי לא קשיא דהא כתב ב"י שם בפ"מ דהא דאמר רבינו תם דתן אינו כזכי היינו כל שלא נתן מידו ליד השליח אבל אם נתן מידו ליד השליח סבירא ליה כהרמ"ה שכתב שם רבינו והיינו כדברי ר"ת דהכא ובאמת זהו מדברי התוספות דפ"ק דגיטין דף י"א ע"ב אבל רבינו ע"כ לא סבירא ליה דסבר רבינו תם כך דהא שם בח"מ כתב בשם רבינו תם דתן לא הוי כזכי סתם ואח"כ כתב והרמב"ם כתב דתן דהוי כזכי וכן כתב הרמ"ה וכתב ומיהו דוקא שנותן לו החפץ עתה בידו כו' שמע מינה דלא סבירא ליה דסבר רבינו תם הך חילוק בין אם נתן מידו ליד שליח או לא ואם כן הדרא קושיא לדוכתיה דהכא כתב בשמו דיש חולוק. ונראה דרבינו סבירא ליה דתירוצא בתרא דכתבו שם התוספות בשם רבינו תם הוא עיקר דבמתנה ודאי לא הוי תן כזכי בלי שום חילוק ושאני עבד דשחרור דעבד הוי כעין מלוה דאמרינן בה דתן והולך כזכי אף על גב דבמתנה לא הוי כזכי דשחרור אי לאו דעבד ליה נייח נפשיה לא הוי משחרר ליה משום הכי חשוב כמלוה ומכל מקום לא חשוב לגמרי כמלוה דבמלוה אפי' לא נתן מידו ליד השליח זכה בשבילו דתן כזכי ובעבד דוקא מסרו מידו ליד השליח ודייק רבינו תם כל זה מתרתי מתניתין דגיטין דקשיא אהדדי דף י"א ודף י"ב ע"ש דהרי"ף חילק בין חזרה לנתינת גט אחר מיתה וליה לא סבירא לי' הך חילוק והשתא א"ש כל דברי רבינו ודו"ק ועיין שם בתוספות ד"ה כל האומר תנו כו' בדף י"א ובד"ה האומר תנו גט כו' בדף י"ב: