ואם שניהן עומדים בדיבורם לא אוצטריך לאשמועינן כו' זה לשון ב"י ואע"פ שדינו של הרמ"ה כו' מכל מקום מ"ש כו' ואני אומר דאין זה חידוש דהרי שוויא נפשיה חתיכה דאיסורא במ"ש לא נתנו לי (ואפשר לומר דאשמועינן דמותר בשפחה ולא אמרינן דלא ליהמניה ושיאסר בתרווייהו עכ"ה) ועוד אי עומד בדיבורו מסתמא אינו חפץ בבת חורין שהרי הוא מחזיק עצמו כעבד ואם ירצה ליקח בת חורין הרי חוזר מדיבורו שמחזיק עצמו עכשיו כבן חורין ועוד נראה לפרש דהא דאמר העבד לא נתנו לי ר"ל לא קבלתיו עדיין אבל רצונו שישחררהו עוד וכיון שהרב מודה ואומר שכבר שחררו בודאי גם כן עתה יחזור ויתן לו גט שיחרור ואם כן לא תבע חד מחבריה מידי וראיה לדבר זה שהרי כתב לעיל האומר עשיתי פלוני עבדי בן חורין והוא אומר לא עשאני חיישינן שמא זיכה לו ע"י אחר כו' וקשה והרי אינו יכול לשחררו ע"י שטר בעל כרחך של עבד כמ"ש לעיל בסימן זה אלא ודאי מיירי דהעבד רוצה בשחרורו אלא שאומר שאינו יודע מידי משיחרור והכי נמי הכא ומיהו אין ראיה מזה דיש לומר דדוקא אם מוחה מלקבלו כתב לעיל דלא יצא לחירות אבל אם כבר קיבל אחר על שמו שלא מדעתו ולא ידענו אם ניחא ליה או לא אף אם מיחה אח"כ אפשר דמשוחרר הוא: