רואין אם בעת שמתקשה כו' ז"ל רמ"א (מת"ה סימן רס"ד) וא"צ שיהא נראה בעת קישויו רוב העטרה הואיל ונימול פעם אחד כהוגן (דוקא גבי ציצין המעכבים בעינן רוב דעדיין לא נימול כהוגן עכ"ה) אפי' אינו נראה רק מועט העטרה שנימול סגי וא"צ למולו שנית ומ"מ אם אפשר יתקן על ידי שימשוך העור וידחקנה לאחוריה ויקשרנה שם עד שתעמוד ולא תחזור למטה. מי שילדה אשתו כמה בנות ואחר כך ילדה בן אם יש לאב לברך שהחיינו בשעת המילה או לא בהדיא נמצא שאל ה"ר פטר את ר"ת אמאי אין מברכין שהחיינו בשעת המילה והשיבו כיון דקי"ל כל שלא שהה ל' יום באדם ה"ז נפל הלכך לא ידעינן שמא ימותו ונמצא ברכה לבטלה אבל על פדיון מברכין לאחר שעברו ל' יום מתשובת מהר"י מנחם בסימן ק"ב. מה שנוהגין בשבת לבקר אצל תינוק הנולד משום שהוא אבל על תורתו ששכח כדאיתא בפרק המפלת כו' עכ"ל ונראה מש"ה נתנה מילה לח' ימים אחר שעברו ימי אבילות וק"ל וע"ל בסימן ש"ה מה שאכתוב שם מזה: