ומשעלה עמוד השחר של יום ח' הוא תחילת זמנה כו' וז"ל מ"ו אמ"ש וכל היום כשר לכך כו' עד ואל תשגיח בדברי הקארו כי לא דק עכ"ל נראה דהוא מפרש דאצ"ל דיש חסרון בדברי רבינו וז"ל המשנה בפ"ב דמגילה אין מלין ולא טובלין עד שתנץ החמה וכולן שעשו משעלה השחר כשרים ומזה דקדק ב"י שדוקא בדיעבד כשר משעלה עמוד. השחר וא"כ יש חסרון בדברי רבינו אבל מ"ו דקדק דאין יכול להיות כן דא"כ אדאשמועינן דמשעלה עמוד השחר כשר לאשמועינן דאפי' אם מל בלילה כשר בדיעבד דא"צ לחזור ולהטיף ממנו דם ברית אלא כשר אפי' לכתחילה כשהוא לצורך משא"כ בלילה כשאינו פנוי ביום מחמת שום צורך אזי מוטב לו שידחה המילה ליום ט' ממה שימול בליל ח' וזה שכתב רבינו ומשעלה עמוד השחר הוא תחילת זמנה ר"ל לצורך גדול. ולפי פי' מ"ו נראה מ"ש וזריזין מקדימין למצוה בבקר ר"ל דאף מי שיש לו עסק באותו יום אל יעסוק באותו עסק תחילה ואח"כ ימול ביומו אלא מוטב לו שיקדים המצוה אף שיעשנה בבוקר משעלה השחר ומ"ש בפרישה הוא יותר נכון גם לפי' א"צ לתרץ כמו שתירץ ב"י שמתניתין דקתני וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר הא בלילה פסול דקאי דוקא אאינך ולא אמלין דלפי פירוש מ"ו לא קאי הדיוק כ"א לכתחילה כשהוא לצורך וק"ל. ואע"פ שלשון וכולן שעשו משמע קצת שר"ל בדיעבד מ"מ מדמסיים כשר ולא קתני עשו משמע אפי' לכתחילה כשר לעשות כן בשעת הדחק אבל מ"מ רבינו קיצר בלשונו דהו"ל לכתוב עוד חלוקה דדיעבד אלא שי"ל דתפס ל' המשנה שמיירי מלכתחילה מיהו קשה דל' רבי' משמע דשוין הן משעלה עמוד השחר לנץ החמה וז"א. ועיין בהגהות רמ"א סימן זה שפסק שאם עבר ומל בלילה צריך לחזור ולהטיף דם ברית (וכתב בד"מ דכן משמע מפשטא דמתניתין הנ"ל ושכן נראה מהג"א אמנם מהרא"ש פר"א דמילה ומתשובת הרשב"א נראה דקטן שנימול תוך ח' א"צ לחזור ולהטיף עכ"ל עכ"ה) ואם מלו תוך ח' וביום יצא: