מי שישב בעיר שלשים יום כופין אותו ליתן לתמחוי ג' חדשים לקופה הרמב"ם בפ"ט מה' מת"ע כתב איפכא ל' יום לקופה וג' חדשים לתמחוי וכ"כ בש"ע ומהרי"ק בשורש קי"ז סעיף ד' כתב שיש גרסאות מחולפות בגמ' ובירושלמי איתא כמ"ש הרמב"ם ולכך כתב נוסחת הגמ' ל' יום לקופה לעיקר. גם כתב שם טעם לשני הנוסחאות. וז"ל שם ואשר כתבת שמן הדין יש לחייבו בתמחוי קודם קופה מפני שהוא מצוי בביתו של אדם (וזהו טעם דרבינו) נלע"ד דדעת רבינו משה מפני שהקופה יותר מוכרחת מן התמחוי ואין לך מקום שאין בו קופה ויש לך מקום שלא נהגו בתמחוי וכמ"ש הרמב"ם שם בפ"ט. והאריך שם אלא שאני קצרתי בלשונו וכמו שקיצר בלשונו הכ"מ שם ובסמוך הבאתי אריכות לשון מהרי"ק וכתבתי שהוא שלא כמ"ש רבינו. ושם כתב שהירושלמי והמרדכי לא כתבו אלא ל' יום לקופה ששה חדשים לכסות והשמיטו ג' חדשים לתמחוי ונתן שם מהרי"ק הטעם שהשמיט משום שאינו נוהג ע"ש ובש"ע סעיף ה' ג"כ השמיטו ע"ש אבל בש"ע דפוס גדול ישנו ע"ש: