ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מהצדקה ה"ז חילל השם ובוזה את התורה וז"ל ב"י הרמב"ם בפ"ד ממסכת אבות קרא שם תגר על הספקות שנותנין להתלמידים והרבנים אף על פי שמשמע שם מדבריו שרוב חכמי הדור הגדולים שבזמנו היו עושים לא נמנע מלהשיב עליהם כמה תשובות ובאמת לא נהגו חכמי הדורות כמותו והראיות שהביא לדבריו יש לדחותם ואדרבה יש להביא ראיות להחזיק ביד הנותנים והמקבלים וכן ראוי לעשות דאל"כ כבר היה התורה בטלה ח"ו וכבר כתב והאריך הר"ר שמעון בר צמח לסתור כל ראיות הרמב"ם ולהחזיק ביד החכמים והתלמידים הנוטלים פרס מהציבור ובודאי במי שאפשר להתפרנס ממעשה ידיו ולעסוק בתורה ודאי מידת חסידות הוא ומתת אלהים הוא אבל אין זו מדת כל אדם כו' וכ"כ רמ"א בש"ע סעי' כ"א והאריך ונתן טעם כדי שלא יצטרך הרב לעשות מלאכה בפני הבריות ויתבזה התורה בפני ההמון כו' וכ"כ בעל נחלת אבות ע"ש שהאריך. ולפ"ז צ"ל הא דכתב רבינו בר"ס רנ"ה וז"ל לעולם ירחיק אדם עצמו מהצדקה כר עד יעסוק באומנות ואפי' באומנות מנוול שאני התם דאיירי מצדקה וכאן מהספקה דנותנין לו דרך כבוד א"נ הכא מיירי ברב הממונה על הציבור דאם יעסוק לפניהן במלאכה אזי לא יהיו דבריו מקובלין על הבריות: