גר אסור לקלל אביו העכו"ם ולהכותו כו' והא דאמרינן בסמוך וכן מי שהיתה הורתו שלא בקדושה כו' בשלמא הא דכתב לפני זה אבל בנו מן השפחה ומן הנכרית אינו חייב כו' י"ל דהתם לא שייך לומר שמא יאמרו דאין הבן מתיחס אחר האב כמו בעבד דולד שפחה ונכרית כמוה ומש"ה אמרו דדין הוא שאינו חייב על אביו. ובלאה"נ לא ק' לא מאב ולא מאם (דלמא לא חייב על הכאת אמו עכ"ה) דהא אינו חייב קתני אבל מ"מ איסור איכא וה"נ משום שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לא קתני חייב אלא אסור וק"ל וי"ל דגם מזה דהורתו שלא בקדושה אינו קושיא כ"כ דמיירי בישראל שנתעברה ממנו נכרית ואח"כ נתגיירה קודם שהולידו דהוה לידתו בקדושה ובכה"ג לא שייך שלא יאמרו כיון שאביו היה ישראל וגם כיון שמקטנותו היה מותר לא שייך עליו לומר באו מקדושה חמורה ודוקא בגר שהיה מתחילה עכו"ם שייך עליו לומר כן והא דקאמר ברישא אינו חייב ה"ה באיסור נמי ליכא דמהיכי תיתי וכמ"ש מאחר דאשמעינן דאין בו חיוב ליהוי ליה דין ישראל וק"ל: