1
שגגות מותרות אם נשבע שלא אוכל ככר זה כו' ק"ק דא"כ היאך מצינו שבועת ביטוי דהא רבי' כ' לעיל סי' רל"ו דבין נשבע על דבר שעבר או להבא חייב קרבן וי"ל דודאי אם נשבע שדבר זה כן הוא והוא לא כן בודאי חייב קרבן שהרי נשבע לשקר כגון שאמר שבועה שאכלתי היום והוא לא אכל אע"ג ששכח מ"מ הרי שוגג הוא וחייב קרבן אבל כאן לא נשבע על דבר שכן הוא אלא נשבע על תנאי אם אמר פלוני דבר זה ונמצא שאמרו הרי זה שגגה ומותר לאכלו שאין השבועה חלה כלל כיון שע"מ כן נשבע וכן בתולה ככר זה בחבירו ודו"ק: