1
וכיון שאוסר ישיבתה עליו כו' ז"ל הר"ן וא"ת כי אמר ישיבת סוכה עלי מאי הוי הא דבר שאין בו ממש הוא י"ל דהב"ע כגון שאמר קונם סוכה לישיבתה עלי אבל בתוס' אמרו שאפי' אמר קונם ישיבת סוכה עלי מהני דלא מקרי דבר שאין בו ממש אלא כשאינו מזכיר שם החפץ שאוסר עליו כגון שאני אישן שאני מדבר אבל כשמזכיר החפץ הנאסר דבר שיש בו ממש הוא ולפ"ז מאי דאמרינן גבי מקדיש מעשה ידי אשתו דמוקמי' באומר יקדשו ידי לעושיהן ל"ד באומר אלא נעשה כאומר קאמרינן כיון שהזכיר הידים וא"ת אפי' כי אמר ישיבת סוכה עלי למה אסר בישיבה של מצוה והא כיון דמצות לאו ליהנות נתנו הרי אינו נהנה מן הסוכה כלל תירצו בתוס' דמ"מ כיון שאסר ישיבתה עליו אע"פ שאין לו בו הנאה חל כו' עי' בב"י שהביא: